סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם

ישנן
הרבה נבואות על כך שבימי הגאולה עם ישראל ילמד לעבוד את ה' גם בדרך של ריקודים
ומחולות. כולנו מכירים מהתפילה את הפסוקים על עבודת ה' במחול: "יְהַלְלוּ
שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ" (תהילים קמט ג).
"הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב" (תהילים
קנ ד). מפסוקים אחרים אנו למדים שהמחול קשור לגאולה. כך אומר דוד המלך במזמור
שיר חנוכת בית המקדש (תהילים ל יב): "הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי
פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה". כך מתארת המשנה (סוכה פרק
ה ד) את שמחת בית השואבה בבית המקדש: "חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ
מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן". על המחול
שחוזר לעם ישראל אומר ירמיהו הנביא: "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל
עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים". וכן "אָז
תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי
אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם" (ירמיהו לא).

סיפרה טליה שושן, אשתו של יוסף המכונה "יוסף
הרקדן": השתתפנו בהדלקת נרות חנוכה אצל מרן הרב זצ"ל והרב היה שמח
מאוד. כשבעלי רקד לפני הנרות, אמר לו הרב: דע לך כי בכל פעם שאתה שר ורוקד,
הקב"ה בא ושומע אותך.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

תמיד הרב היה מעודד את נשות ישראל ישראל ללמוד והתפתח ולהחכים - הכבוד הגדול שמרן העניק לנשות ישראל הצדקניות  עד שכינה אותן "כתר לראשינו"!
סיפרה הרבנית רחלי בזק, נכדת הרב: סבא כיבד את סבתא יותר ממלכה. ההלכה אומרת שאדם צריך לאהוב את אשתו כגופו ולכבד אותה יותר מגופו, וכך הרב עשה. כל שנה הוא היה חוגג לה יום הולדת...
סיפר הרב משה אמינוב, מורה בתלמוד תורה קריות: באחד מימי שני החלטתי להגיע לשיעורו הקבוע של הרב זצ"ל בבית הכנסת כדי לשאול את הרב שאלה. לתומי חשבתי שכאשר יסתיים השיעור, פשוט אגש אליו ואשאל את...
סיפר משה אייזן מפסגות: בשנת תשנ"ד ביקשנו לרכוש דירה ביישוב פסגות. ראינו כמה דירות, אבל הייתה דירה אחת, שהייתה הדירה האחרונה שצופה לירושלים, שרצינו אותה מאוד. אלא שהדירה עלתה למעלה מ-90 אלף דולר, ובידינו היו...
הייתי בתחילת התשובה שלי. מצד אחד הרגשתי כל כך קרובה לה' ודבוקה בו, ומצד שני לא הכרתי את היהדות כפי שצריך. באחד מעשרת ימי תשובה נסעתי באוטובוס בדרכי לקברות הצדיקים להעתיר בתפילה לקראת השנה החדשה....
 כששאל אותה הרב לשם מה היא זקוקה למשקל, השיבה הרבנית שמחה: "לפעמים אינני מסוגלת לאכול הרבה, וסעודתי קצובה למנות קטנות, בכדי לדעת אם אכלתי כזית או כביצה והתחייבתי בברכה אחרונה, רכשתי את המשקל".