סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

חברותא תלמודית

סיפר
שמעון מיזלס: בננו היה כבן 13 והצטערנו לראות איך שמירת המצוות אצלו הולכת
ומתרופפת. הגענו איתו לרב זצ"ל, והרב ביקש מאיתנו לדבר ביחידות עם הבן.
כעבור כמה דקות שבהן ישב איתו הרב ביחידות בחדרו הוא קרא לנו ואמר: מה אתם רוצים
ממנו? הוא ילד טוב. הוא לא צריך חברים, הגמרא תהיה החברותא שלו.

ואכן, מאותו יום שינה הבן את הכיוון שלו והתחיל ללמוד
ברצינות יותר מבני גילו. בתחילה הוא סיים ש"ס. כשהיה חוזר מהצבא, הוא היה
מגיע תחילה אל הרב ורק אחר כך הביתה.

אחר כך הוא היה מתמיד
גדול ולומד בעמקות גדולה. הנס הגדול הוא, שהשאיפות שלו היו אחרות לגמרי, וזה היה
מהפך. כתוצאה מהברכות של הרב הוא שינה כיוון והתעלה בתורה. היום הוא בחור צעיר
בן 34 וכבר משמש כדיין.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

מספר מאיר חקאק: הייתה לי תוכנית רדיו בערוץ 7 בשם "על גבול האור", ולא פעם שאלתי את הרב על אנשים מסוימים האם מותר לראיין אותם לתוכנית או לא. בנוסף, הייתה לי תוכנית בשם "ניסים ונפלאות"...
מספר אלעד מורנו: היום אני נשוי ואב לילדים, אבל יש דברים שלא שוכחים כל החיים למרות שהם קרו לנו בילדות. אחד מהם היה ביום הולדתי בגיל שש או שבע. אבי רצה שאקבל ביום הזה ברכה...
את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת, זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה! 
סיפר מאיר חקאק: יום לפני שהתחילה מלחמת המפרץ הראשונה הוציא כבוד הרב מרדכי אליהו זצ"ל פסק שחייבים לגלח את הזקן, מפני שהמסכות לא אוטמות עם הזקן, וחמורה סכנה מאיסור תורה. התקשרתי לכבוד הרב ואמרתי לו...
היום אמונה-מזל היא בת 14. היא צדיקה, ענווה, טובת לב ומודעת היטב היטב לתפקידה בעולם. כשנפטר הרב, לדאבון לבנו, אמרה לי אמונה-מזל: "אמא, אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות". "נכון", אמרתי לה, "הרב כבר...
לא ידעתי איך להראות את פניי מרוב בושה. מצד אחד, לא רצינו לבייש את החתן שלנו ולא את ראש הישיבה שלו. אבל שהרב אליהו לא יערוך את החופה של הבת? הרי זה כל כך רצוי...