הגמרא אומרת שבית דין של מעלה יושב לדין באותם ימים שיושב בית דין של מטה (שבת קכט ע"ב) ו"אין בית דין של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החדש" (ראש השנה ח ע"ב). מרן הרב אליהו ישב בבית דין של מטה רוב ימי חייו, ומכאן תפקידו בבית דין של מעלה. וכשם שבעולם הזה הוא תמיד היה מסנגר על אנשים ועל כלל ישראל, כך גם היה תפקידו בבית דין של מעלה.
הרבנית יפה מוגרבי הייתה מבאי ביתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. "זכינו לקבל מענה תמידי מהרב, ורבות מן התשובות וההנהגות מלוות אותי בכל רגע בחיי", היא פותחת. "גם היום כשאני הולכת להשתטח על הציון של כבוד הרב, אני יוצאת משם עם תשובות". הקשר שלהם עם הרב החל כאשר אביה, הרב סעדיה לופס ז"ל, חלה וביקש לבנות בית כנסת בקומת בניין המגורים שלו. הוא רכש דירה בקומת המגורים והפך אותה לבית כנסת. אביה, שהיה חבר לספסל הלימודים בישיבה עם כבוד הרב, הכתיר את הרב אליהו זצ"ל כרב בית הכנסת, והיא מספרת שהרב תמיד פתר בעיות, ענה, עודד וליווה בחום, בחמלה ובהרבה כבוד. "כך נקשרנו אל הרב בעבותות אמונה. וגם לאחר פטירת אבי ז"ל הרגשנו שהרב ממשיך ומלווה אותנו ממש כמו אבא". היא מספרת על קשר מיוחד ותחושה של הגנה וממחישה זאת בסיפור אחד מני רבים: היום ידוע לכולם שהרב היה בעולם הזה בחייו אבל היה נמצא גם בעולמות עליונים. באחד הלילות ראיתי בחלומי שלושה צדיקים שיושבים כמו בבית דין. הם הודיעו לי שהגיע זמני ללכת מן העולם, ופתאום נכנס הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ביטל במחי יד את הפסק דין ושלח אותי חזרה לעולם הזה.
בבוקר התעוררתי נסערת מהחלום ומיד התקשרתי לרב. הרב הרים את השפופרת ובטרם הזדהיתי וסיפרתי מדוע התקשרתי, הרב ידע מיד שזו אני והמשיך להרגיע אותי כמו שהרגיע אותי בחלום.
הייתי כל כך נסערת, שלא התאפקתי וסיפרתי את החלום לרב. כשסיימתי אמר לי הרב: מה את דואגת? הכול בטל ומבוטל, כמו שראית בחלום.
הוספתי ושאלתי: האם צריך לעשות משהו? והרב ענה שוב: כבר ביטלתי. אין צורך לעשות כלום.
ברוך ה' אני חשה שניתנו לי חיים במתנה בזכות הרב זצ"ל.
