אנחנו ב"ה מורגלים בקיום מצוות, עד שלעתים איננו יודעים עד
כמה מצווה אחת, אולי כזאת שנראית קטנה, יכולה להציל אותנו. במקרה הזה מדובר
בהצלה רוחנית. ומעשה שהיה כך היה:
במסגרת תפקידו נסע הרב זצ"ל לצרפת, לכינוס גדול של אנשי דת שהיה שם. כמה
ימים לפני הכינוס הגיעו אל הרב בני-זוג בוכים, הגבר הוא רב בצרפת, ובפיהם בשורה
קשה: בתם עומדת להתחתן עם מוסלמי. כל מה שעשו כדי להניא אותה מכך לא הועיל, הבת
בשלה. היא רוצה את המוסלמי הזה שיהיה בעלה ואבי ילדיה. הרב, שראה את סערת הנפש
של ההורים, הבין שלא מדובר רק בהצלתה של הבת, אלא גם בהצלת האנשים האומללים
האלה, שדומה היה שחרב עליהם עולמם.
כעבור שהות קצרה אמר להם הרב: תגידו לבתכם שיש לכם רק בקשה אחת ממנה, שגם אחרי
נישואיה תקפיד להפריד בין בשר לחלב. ההורים לא ממש הבינו איך הבקשה הזאת תמנע את
הנישואים, אבל לא הרהרו אחרי דברי הרב וכך עשו. הבת, ששמעה את הבקשה של הוריה,
סברה כנראה שיש כאן הסכמה מצדם לנישואין הללו ואמרה שאם כך, היא תשאל את המוסלמי
האם הוא מוכן לשמור על המצווה הזאת למענה. התקשרה אליו מיד, והוא השיב שאם זה מה
שימנע את הסירוב של ההורים, הוא מוכן שישמרו בשר וחלב.
כעבור כמה ימים, בכינוס של אנשי הדת בצרפת, ישב הרב זצ"ל ליד הקאדי שלהם.
הרב פתח אתו בשיחה בערבית, ובין השאר שאל האם נכון הדבר שהוא יחתן את בני הזוג
הללו. הקאדי השיב שכן, החתונה אמורה להתקיים בקרוב. המשיך הרב ואמר לו כממתיק
סוד: אני חושב שהיא רוצה לגייר אותו. הקאדי הסתכל על הרב כלא מאמין ושאל: מה
פתאום? הם אוהבים ורוצים להתחתן. למה אתה אומר כך? השיב לו הרב: אני מציע שתשאל
אותם אם הם מתכוונים לשמור בשר וחלב. הקאדי קרא לחתן המוסלמי ושאל אותו האם נכון
הדבר שהם מתכוונים לשמור על ההלכות של היהודים ולהפריד בין בשר לחלב, והמוסלמי
השיב בתמימות: כן, היא ביקשה שנשמור ואני הסכמתי.
הקאדי המוסלמי מיד צעק על החתן המוסלמי ואמר לו: אתה טיפש. בדיוק עכשיו גילה
לי הרב של היהודים כי היא מתכוונת לגייר אותם ולהפוך אותך ליהודי, ואני צריך
לחתן אתכם כדי שתעשו את הטיפשות הגדולה הזאת? לא ולא. כמובן שאחרי הדברים האלה
חתונה כבר לא הייתה, ה"מזימה" של הכלה נתגלתה והיא נאלצה לשוב לבית
הוריה היהודים.
