סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

חנינה, בני

שכן
של הרב זצ"ל, ממשפחת וולף, קיים פעילות למען יהודים, אבל כיוון שהיא הייתה
לא חוקית הוא נידון לעשר שנות מאסר. הוריו דאגו לו מאוד והגיעו שוב ושוב לרב
זצ"ל לבקש ברכה בשבילו. כעבור ארבע שנים בכלא הוא יצא לחופשה בחג הפורים,
והרב חיים בן שושן הזדרז להביא אותו לרב כדי להתברך. הרב בן שושן אמר לרב: הבחור
הזה ישב כבר ארבע שנים בכלא ואמור לשבת עוד שש, תברך אותו, הרב, זה פורים. הרב
עצם את עיניו בריכוז ואמר: עד סוף השנה הוא יוצא מהכלא.

המשפחה שלו חיכתה חודש, חודשיים, שלושה, אך שום תזוזה לא קרתה והשחרור המוקדם לא
נראה כלל באופק. גם אם ינכו לו שליש ממאסרו, חישבו, יישארו לו עוד שנתיים וחצי
בכלא.

הגיע חודש אלול, ועדיין שום דבר לא קורה. הספק מתחיל
לכרסם בלבם ועולה המחשבה שאולי ברכת הרב לא התקבלה. אבל הייתה אישה אחת, אמו של
הבחור, שלא הפסיקה להאמין בברכת הרב, וכל העת אמרה שאם כך גזר הרב, אז זה מה
שיהיה.

הגיע היום האחרון של השנה, וכולם, פרט לאימא,
אומרים בליבם שזה כנראה לא ילך. הברכה של הרב לא התקבלה. שעה לפני ראש השנה
התקשרו לביתם מלשכת הנשיא ובישרו שהנשיא חתם על חנינה לכבוד ראש השנה ושיבואו
מהר לקחת את הבן. וכך הבן הגיע לביתו לפני סוף השנה, כברכת הרב זצוק"ל.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

שוב הבנתי עד כמה הרב זהיר בענייני מאכלים, אבל גם לא פחות בעניינים של כבוד הבריות...
הרב כתב לו: כל רב רשאי לפסוק במקומו לפי מה שזכה ללמוד תורה, ואין רשות לאף רב אחר להתערב. אותו אדם לא הרפה וכתב: הרב שואל מה דעת הרב. על כך השיב הרב: אבל אם...
שבוע לאחר מכן נפקדה אשתי וילדה בת. אחר כך היא נפקדה שנית וילדה תאומים, בן ובת, ומאז נולדה, ב"ה, בת נוספת. 
 כשנזכרתי בסיפור, בבית-החולים, פתחתי את הארנק, לקחתי את הכסף ורצתי לחנות הראשונה שראיתי. שאלתי את המוכרת אם יש להם קופת צדקה בחנות, ולמרבה הפלא היא הביאה לי קופת צדקה שעליה הייתה מודפסת הסכמתו של הרב...
הרב הסתכל על הספרים שמילאו את כל קירות החדר, הרהר מעט, הסתובב אלינו בחיוך ואמר: בעזרת השם, בשנה הבאה ילד. ובעזרת ה' ה' יברך אתכם בפרנסה טובה ובשפע גדול. שמחנו מאוד, ואני, כנראה מרוב התרגשות...