לפני שנים רבות, בהיותי מאורס, נקלענו ארוסתי ואני לבעיה. באותה
תקופה למדתי לתואר בפיסיקה, וארוסתי, שאומנם רצתה אותי, רצתה גם בעל שילמד תורה.
הגענו אפוא אל הרב אליהו זצ"ל, בתקווה שהוא יעזור לנו להיחלץ מהמשבר הזה
שהיינו נתונים בו. הרב זצ"ל שמע את שנינו ואמר למי שהייתה אז ארוסתי כי
הלימוד שלי בפיסיקה יכול להביא קירוב אל ה', כי השומעים יקבלו את הדברים ממי
שנחשב בעל ידע בפיסיקה.
ארוסתי קיבלה כמובן את דבריו של הרב והתחתנו בשמחה. אבל כל ימי חיכיתי לשלב
שבו אוכל לקרב יהודים לאביהם שבשמים דרך הידע והתואר שלי בפיסיקה. זכרתי את
הדברים של הרב, אלא שאני מלמד פיסיקה ב"מכון לב", ואף שאני משתדל
להכניס הרבה אמונה בשיעורים שלי, הסטודנטים שלי הם ברובם דתיים וחרדים ולא
חילוניים.
מטבע הדברים היו התלמידים באים אחרי השיעור ומבררים נושאים שהיו קשים להם,
והנה קרה שדווקא מבין הסטודנטים הדתיים והחרדים, שמקיימים מצוות באופן מלא או
חלקי, היו כאלה שהם חלשים מאוד בנושאי אמונה. שמתי לב שחסרים להם דברים יסודיים
ובסיסיים, והאמונה והקרבה לאלוקים מהם והלאה. כמו כן ראיתי כי הדברים שלי הם
כמים חיים על נפש עייפה, והבנתי כי הקירוב שהרב התכוון אליו הוא לא לחילוניים
דווקא, כי לעתים גם אנשים דתיים זקוקים לקירוב.