אפרת,
נשואה טרייה, מספרת סיפור מיוחד שקרה לה לאחר שהרב מרדכי אליהו זצ"ל כבר
עלה בסערה השמיימה. וכך היא מספרת: הייתי בקשר רציני עם בחור, דיברנו כבר על
חתונה והיה ברור לנו שאנחנו מתחתנים. מצד אחד חיכיתי להצעת נישואין, אבל מצד שני
היו לי עדיין ספקות מוסתרים. כשהגיעה הצעת הנישואין דחיתי את הספקות והחלטתי
להתחתן. מועד החתונה הלך והתקרב, אבל הספקות לא הרפו ממני. החלטתי ללכת לציון
הרב זצ"ל בהר המנוחות בגבעת שאול ולהתפלל לבורא עולם שבזכות הרב אזכה בעצה
נכונה, יוסר מליבי הספק ואזכה לזיווג הגון.
התפללתי
והרגשתי שהתפילה התקבלה, אבל לא ידעתי את הדרך שבה ה' פעל כדי לכוון אותי בדרך
נכונה. ממש אחרי התפילה התקשר הבחור המיועד, הוא היה בעיצומו של התקף זעם וצעק
והתקיף, בלי שידעתי על מה ולמה. האמת היא שגם למישהו שטעה לא נכון לדבר באופן
כזה. בוודאי לא לכלה לפני החתונה.
לא ידעתי שיש לבחור צד
כזה שמאבד את העשתונות וצועק. כל כך הצטערתי בשבילו, אבל הצעקות שלו גיבשו אצלי
החלטה ברורה ללא כל ספק: אני לא מתחתנת עם גבר שמאבד את עצמו מרוב כעס. אינני
יכולה לחיות עם גבר שמאבד את העשתונות, וב"ה שכל זה התגלה לי לפני
הנישואין.
הבנתי שהסיפור הזה הוא תוצאה של התפילה שהתפללתי
בציונו של הרב זצ"ל, אבל לא ידעתי עד כמה התפילות הללו נענו. כי מיד אחרי
הפרידה מהבחור הכעסן נפגשתי עם בחור ירא שמים אמיתי ועדין נפש, ויחד זכינו להקים
בית של תורה.