סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

יין לכבוד ארץ ישראל

סיפר
אריה אביטבול: אחי, ד"ר אילן אביטבול, הוא יינן, מומחה בטעימת יינות
ובאבחנה דקה בנוגע לאיכות שלהם, וכן מומחה בשיפור היינות ושדרוגם. המקצוע שלו
נחשב למבוקש מאוד והוא נסע ללמוד להיות יינן בדרום צרפת.

במהלך לימודיו בחו"ל אמרו לו מוריו כי הוא יצטרך לטעום יינות כדי ללמוד
עליהם ולהתמקצע כיאות, ובין השאר לטעום יינות של גויים. כאשר שאל את הרב אליהו
זצ"ל בעניין, השיב לו הרב: אם זה בשביל להשביח את היינות של ארץ ישראל
ולפרנס יהודים – מותר לך. אם זה בשביל לפרנס גויים – אסור לך (ע"פ ע"ז
סו ע"ב, שות הריב"ש רפח). בעצם הרב התנה ואמר לו: מותר לך כל עוד זה
לצורך יין של ארץ ישראל. אם אתה הולך לחיות בחוץ לארץ ולפרנס את הגויים, אסור.
ובלבד שאחרי שאתה טועם, אתה מוציא את היין מפיך, כפי שנוהגים כל טועמי היינות.

אחי פחד לעשות כדברי הרב. אמר לו הרב אליהו: אני אתן לך
אישור בכתב שמותר וצריך לעשות כך. ועובר לעשייתן, מיד הוציא הרב נייר וכתב לו את
ההלכה הזאת שחור על גבי לבן. מאז אותה הפגישה שומר אחי בכיסו את פסק ההלכה הזה,
שנכתב בכתב יד קודשו של הרב, ומשתמש בו לעבודתו בכל מקום בעולם שבו הוא נמצא.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 אמרו לי שהרבה יולדות שהתעכבה לידתן השתמשו בשקית טלית של הרב אליהו וזכו ללידה מהירה. לא ידעתי איך זה עובד, ומעולם לא עשיתי דברים כאלה, אבל אימא עושה הכול בשביל הבת שלה, במיוחד כשהיא יושבת...
פעם הרב אמר לחזן להגיד את הפסוק: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה", מייד אחרי שהחזן אמר – נגלתה הלבנה, וראינו את השמים ואת הירח והכוכבים. כל כך התרגלנו לזה, שלא חשבתי...
קמתי בבוקר עם זיכרון החלום והייתי מאוד מרוגש. הרגשתי שזהו ממש חלום אמת. ממשי ביותר. שלושה חודשים לפני הלידה המשוערת שלנו ילדה גיסתי בן וקראו לו "אליהו". הבנתי למה הרב לא רצה שנקרא לו אליהו...
אשתי עובדת כאחות בבית החולים "שערי צדק" במחלקת טיפול נמרץ ילדים. כאשר היא הייתה במהלך ההיריון הראשון שלה, התגלה בבדיקות רפואיות כי העובר שברחמה נושא מומים רבים. המלצת הרופאים הייתה חד משמעית: יש לבצע הפלה...
פניתי לרבנית צביה אליהו שתחיה לקבל ברכה ולזכות לטעום מריבת האתרוגים האחרונה שהרב ברך עליה לפני פטירתו. הרבנית קיבלה את פני ובישרה לי שנשארו חתיכות אחרונות מהאתרוגים הללו. ממש זכיתי. 
עברתי עינויים קשים מאוד על-ידי אחינו, אנשי השב"כ, שכללו מכות, השפלות ואי מתן אוכל ושתייה במשך שלושה ימים. שמו אותי בצינוק בחום של כ-40 מעלות במשך 12 ימים רצופים, ואף הכניסו 10 עכברים לתא כשנרדמתי,...