מרן
הרב אליהו זצוק"ל היה מעורב בדברים הגדולים ביותר ובפרטים הקטנים ביותר.
שוב ושוב הוא הזכיר את הגמרא על דוד המלך שהיה עוסק בדברים הכלליים של עם ישראל,
וגם בפרטים הכי קטנים של החיים, שהרי בסופו של דבר כל הדברים היותר גדולים
נוצרים על ידי הדברים הקטנים.
כך אמורים הדברים גם כלפי
אופן לבישת הבגדים. אנשים יכולים לומר: בסופו של דבר כעבור זמן קצר האדם לבוש
בכל הבגדים, אם כן מה היא החשיבות של סדר לבישתם? אבל הגמרא אומרת: "תָּנוּ
רַבָּנָן, כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל – נוֹעֵל שֶׁל יָמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁל
שְׂמֹאל. וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ – חוֹלֵץ שֶׁל שְׂמֹאל, וְאַחַר כָּךְ שֶׁל יָמִין.
כְּשֶׁהוּא רוֹחֵץ – רוֹחֵץ שֶׁל יָמִין, וְאַחַר כַּךְ שֶׁל שְׂמֹאל.
כְּשֶׁהוּא סָךְ – סָךְ שֶׁל יָמִין וְאַחַר כָּךְ שְׂמֹאל. וְהָרוֹצֶה לָסוּךְ
כָּל גּוּפוֹ, סָךְ רֹאשׁוֹ תְּחִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל
אֵבָרָיו" (שבת סא ע"א). ההלכה הזאת צריכה חיזוק, כי יש כאלה שלא
מרגישים את האור הגדול שיש בה ולכן מזלזלים בה. מרן הרב אליהו זצוק"ל היה
מקפיד בהלכה זו כמו שהיה מקפיד בכל ההלכות שכתובות בגמרא ופסוקות בשו"ע. כך
סיפר הרב אלי דהן, לשעבר מזכירו של הרב זצ"ל: מדי פעם הייתי מגיש לרב
זצ"ל את הגלימה, ותמיד הוא היה מכניס את היד הימנית תחילה. פעם התחכמתי
ואמרתי לעצמי: אגיש את הגלימה לידו השמאלית ונראה אם ישים לב. הרב קיבל את
הגלימה בצד שמאל, העביר אותה לימין ולבשה. היום אני יודע לומר שמעולם לא ראיתי
את הרב אליהו מכניס את ידו השמאלית תחילה, אלא תמיד התחיל בימין.