סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

ימין ה' עושה חיל

מרן
הרב אליהו זצוק"ל היה מעורב בדברים הגדולים ביותר ובפרטים הקטנים ביותר.
שוב ושוב הוא הזכיר את הגמרא על דוד המלך שהיה עוסק בדברים הכלליים של עם ישראל,
וגם בפרטים הכי קטנים של החיים, שהרי בסופו של דבר כל הדברים היותר גדולים
נוצרים על ידי הדברים הקטנים.

כך אמורים הדברים גם כלפי
אופן לבישת הבגדים. אנשים יכולים לומר: בסופו של דבר כעבור זמן קצר האדם לבוש
בכל הבגדים, אם כן מה היא החשיבות של סדר לבישתם? אבל הגמרא אומרת: "תָּנוּ
רַבָּנָן, כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל – נוֹעֵל שֶׁל יָמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁל
שְׂמֹאל. וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ – חוֹלֵץ שֶׁל שְׂמֹאל, וְאַחַר כָּךְ שֶׁל יָמִין.
כְּשֶׁהוּא רוֹחֵץ – רוֹחֵץ שֶׁל יָמִין, וְאַחַר כַּךְ שֶׁל שְׂמֹאל.
כְּשֶׁהוּא סָךְ – סָךְ שֶׁל יָמִין וְאַחַר כָּךְ שְׂמֹאל. וְהָרוֹצֶה לָסוּךְ
כָּל גּוּפוֹ, סָךְ רֹאשׁוֹ תְּחִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל
אֵבָרָיו" (שבת סא ע"א). ההלכה הזאת צריכה חיזוק, כי יש כאלה שלא
מרגישים את האור הגדול שיש בה ולכן מזלזלים בה. מרן הרב אליהו זצוק"ל היה
מקפיד בהלכה זו כמו שהיה מקפיד בכל ההלכות שכתובות בגמרא ופסוקות בשו"ע. כך
סיפר הרב אלי דהן, לשעבר מזכירו של הרב זצ"ל: מדי פעם הייתי מגיש לרב
זצ"ל את הגלימה, ותמיד הוא היה מכניס את היד הימנית תחילה. פעם התחכמתי
ואמרתי לעצמי: אגיש את הגלימה לידו השמאלית ונראה אם ישים לב. הרב קיבל את
הגלימה בצד שמאל, העביר אותה לימין ולבשה. היום אני יודע לומר שמעולם לא ראיתי
את הרב אליהו מכניס את ידו השמאלית תחילה, אלא תמיד התחיל בימין.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

באמת מיד אחר ראש השנה פגשה בתי את חתנה, וקצת זמן אחר כך הם התחתנו בשעה טובה. ויהי רצון שכל הבחורים והבחורות הרווקות יזכו לחתונה עם בני זוגן במהרה.
הרב לא היה שולח מישהו שיקטוף בעבורו את האתרוגים שמצאו חן בעיניו, אלא היה הולך ומתכופף בעצמו על-מנת לקוטפם.לאחר הקטיף היינו מביאים את האתרוגים שקטפנו, והרב היה מנחה: "אתרוג זה לפלוני, אתרוג זה לאלמוני". 
הסיפור קרה לפני למעלה מעשרים שנה. הייתי בעלת תשובה צעירה והתארסתי עם בחור בעל תשובה, וחשבתי אז שכל האמת נמצאת אצלי. ההורים שלי לא שמרו תורה ומצוות, אבל בלי קשר לזה הם התנגדו מאוד לחתונה...
במשך שנתיים נפגשתי עם המון בחורים למטרת נישואין, אבל חתונה אין. החלטתי ללכת לרב מרדכי אליהו זצ"ל. הגעתי לביתו, וכשהרב פתח את הדלת אמרתי לו: שנתיים אני לא מצליחה להתחתן. אני מוכנה לעשות כל דבר...
שמחנו מאוד על התרומה הלא צפויה, אבל עוד לא הבנו עד כמה. עוד בטרם פתחנו את המעטפה, ביקשנו מאותה אישה שתאמר לנו מה שמה של התורמת, שנוכל לשלוח לה קבלה ומכתב תודה...
 למרות שהוא רב כל כך גדול, אחראי על כל כך הרבה אנשים ורבנים וישיבות, ואני רק על ישיבה אחת – הוא כיבד תמיד את החלטתי. ואת זה לעולם אי-אפשר לשכוח!