בציונו של הרשב"י, פנתה מ' אל הרב שמואל אליהו וסיפרה לו בהתרגשות: לפני 13 שנים, כאשר יצא הרב מציונו של הרב זצ"ל, הוא פנה אלי ואמר לי "מזל טוב". כשהרב זצ"ל ראה את פליאתי, מדוע הרב מברך אותי כך, הוא המשיך ובישר לי שבקרוב ממש אזכה להיריון. ההתרגשות שלי לא ידעה גבול. באותה תקופה היינו נשואים 12.5 שנים בלי ילדים. הגעתי לרשב"י בלב שבור ובתפילה גדולה, ויצאתי משם עם אור גדול ועם תקווה מחודשת. כעבור חודש הברכה של הרב התקיימה בנו וזכינו להיריון. אתה רואה את הילדה הזאת? הצביעה מ' על ילדה שעמדה בסמוך אליה ואמרה: היא הברכה שזכינו לה בזכות הרב.
למחרת, עדיין בהילולה של רשב"י, פנה אל הרב שמואל אליהו אדם וסיפר: שירתי בנח"ל החרדי ביחד עם בנך אריאל. אשתי ואני היינו נשואים שנים, אבל לא זכינו לילד. בכל פעם אשתי נכנסה להיריון, אבל הפילה שוב ושוב. כך שש פעמים. פניתי אפוא לאריאל וסיפרתי לו את הדברים. אריאל שמע והציע מיד: בוא נארוב לסבא אחרי שהוא עורך חופה. וכך עשינו. כשהיה בדרך למכונית בצאתו מן החופה פניתי אליו, וזכיתי שהרב יברך אותנו בזרע של קיימא. זה היה לא יאומן ממש, כי באותו חודש אשתי התעברה וב"ה השלימה את ההיריון בלידה.
שמענו כל כך הרבה סיפורים מעין אלו, אבל בכל פעם זה מרגש מחדש. כי כל סיפור כזה הוא סיפור של חיים. עולם מלא. מרגש, כי רואים את ההתרגשות בעיניים של המספר, כאילו זה קרה עכשיו.
הרב תמיד היה אומר לנו שהוא לא עושה את הישועות. אלוקים עושה ישועות. אנחנו רק מבקשים. לפי זה כל ישועה כזאת היא הופעה של דבר ה'. היא הופעה של חיבור שמים וארץ. ולכן זה מרגש כל פעם מחדש.
