אחותי הייתה מאושפזת בבית-חולים. פנינו לרב דרך דודתי על-מנת שיברך אותה ומסרנו את שמה, אבל הרב אמר לדודתי שלאחותי יש שם נוסף, וצריך למסור אותו. אמרנו שיש לה רק שם אחד, אך הרב חזר ואמר שיש לה שם נוסף, וביקש לומר אותו.
ביררנו קצת, ואמרו לנו שכאשר אחותי עלתה עם אמנו ממרוקו, היא נקראה בשם אחר. כשהגיעה לארץ, שינו לה את השם ובאמת יש לה שני שמות. חזרנו אל הרב עם שני השמות, המקורי והחדש, הרב בירך אותה ו"דעתו נחה".
הסיפור הזה הוא אולי סיפור פשוט, ויש סיפורים דרמטיים ממנו, אבל זה קרה לנו ובעינינו זה מדהים. (מירב אבוחצירא, אלון-שבות)
