סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

כביש עוקף שבת

נדהמתי מכוח ההכרעה של הרב, שלא היסס ולקח את הדבר על עצמו. מכרנו אפוא את כל כלי העבודה הכבדים שלנו, טרקטורים ומחפרים גדולים, משאיות וציוד מכני כבד, לרב זצ"ל, והוא מכר אותם לערבי שיבנה את הציר. כך יכלו הערבים לעבוד כל השבת, ובמוצאי שבת הציר כבר היה פתוח. במוצאי שבת החזירו הערבים לרב את כל הכלים הכבדים והוא נתן לנו אותם במתנה. וכך ניצלו חיים של רבים...

מספר הקבלן אריה קלה: היה זה בתקופה של חתימת ההסכמים המכונים
"הסכמי אוסלו". הסכמים שהייתה אשליה שיביאו לנו את השלום, אבל בפועל
הביאו אין-ספור פיגועים והרוגים, התפוצצויות של אוטובוסים ויריות בדרכים. במיוחד
בדרכים המובילות ליישובי יהודה ושומרון. פרוץ ה"שלום" הזה הביא כזכור
הרבה דברים קשים, ואחד מהם הוא הלחץ על ממשלת ישראל להקפיא את הבנייה ביהודה
ושומרון.
 
כדי לנסות לעקוף את ההרג בכבישים, הוחלט לחפור את כביש עוקף רמאללה, כביש
שלימים נקרא "ציר ולרשטיין", ואני זכיתי להיות הקבלן שניהל את העבודה.
כיוון שלציר הזה הייתה חשיבות ביטחונית מהמעלה הראשונה, וכיוון שהיה רצון להספיק
לחפור אותו עוד בטרם יוכרז על הקפאה, ביקש פנחס ולרשטיין, שהיה אז ראש המועצה,
שהרב זצ"ל יאשר לנו לעבוד בשבת. הרב השיב על כך, שהפתרון הוא למכור את
הכלים לערבי, והוא יעבוד בשבת. אמרתי לרב שקשה לי למכור את הכלים לערבי. אולי כי
היה לי קשה לחשוב שערבי יהיה מעורב בעבודה הזאת. אולי כי עדיין לא עיכלתי את
העובדה שנוכל לעבוד בשבת. אבל הרב לא היסס והשיב לי: אם כן, אז אני אקנה מכם את
כלי העבודה ואמכור אותם לערבי במקומכם.
 
נדהמתי מכוח ההכרעה של הרב, שלא היסס ולקח את הדבר על עצמו. מכרנו אפוא את כל
כלי העבודה הכבדים שלנו, טרקטורים ומחפרים גדולים, משאיות וציוד מכני כבד, לרב
זצ"ל, והוא מכר אותם לערבי שיבנה את הציר. כך יכלו הערבים לעבוד כל השבת,
ובמוצאי שבת הציר כבר היה פתוח. במוצאי שבת החזירו הערבים לרב את כל הכלים
הכבדים והוא נתן לנו אותם במתנה. וכך ניצלו חיים של רבים.
 
סיימנו את העבודה על הכביש הזה, שכולם נוסעים בו היום, כביש 60, שהציל הרבה
חיים, והוא הציר המרכזי לכל יישובי בנימין והשומרון. המועצה רשמה המחאה על שמנו
בסך של 50,000 שקל, סכום שהיה כמו חצי מיליון שקלים של היום, ונתנה לנו אותו.
אנחנו לא רצינו ליהנות משכר שבת ובאנו לרב ואמרנו לו: הנה הכסף של השבת, הכלים
היו שלך, גם הכסף שלך.
 
הרב לקח את הכסף, מישש אותו בידו ושאל: הוא שלי? אמרנו לו: כן. שאל שוב: אני
יכול לעשות בו מה שאני רוצה? אמרנו לו: הרב, זה שלך לגמרי. הוא חזר ושאל: אם
אבקש מכם טובה, תעשו לי? אמרנו לו: בוודאי. אמר לנו הרב: קחו ממני 50,000 שקל
ולכו תרמו בשמי את הכסף הזה לרב עובדיה יוסף זצ"ל, לישיבת "יחווה
דעת" בראשות בנו הרב דוד יוסף שליט"א
 
אנחנו היינו המומים. חשבנו שיש ויכוח בין הרבנים. לא ידענו כמה הרב מכבד את
התורה של כולם, גם של אלה שנחשבים מתנגדיו. זאת הייתה אהבת ארץ ישראל של הרב,
זאת הייתה אהבת עם ישראל. זאת אהבת התורה.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 תתייעצו אִתם", אמר הרב, ולחש איזו תפילה. אחר כך סיים באמירת "ברכה והצלחה"
סיפר הרב אזולאי: בתקופה מסוימת, כאשר הרב זצ"ל נהג להתפלל בבית הכנסת "מעשה ניסים", אבי היה מסיע אותו לתפילה ובחזרה, ולפעמים גם למקומות אחרים. היה זה מעניין שהרב השתדל לנסוע עם רכבו של אבי דווקא,...
היה לי אירוע מוחי ובעקבותיו נפצעתי. לא הצלחתי לדבר וחצי מהגוף שלי היה משותק. ההורים שלי החליטו לקחת אותי לרב אליהו זצ"ל שיברך אותי ויתפלל בעבורי. הגענו לבית הדוד שלי, שהיה שכן של הרב, ויחד...
אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל.  מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה?...
סיפר הרב שלמה בן אליהו, רב מטה אשר ואחיינו של הרב זצ"ל: לפני שנים קיבלתי תפקיד של מרצה לקורס ביהדות במכללת הגליל המערבי. אני חשבתי ללמד את הסטודנטים תורה בפשטות, אולי פרשת השבוע, אבל האחראים...
מרן הרב אליהו זצ"ל היה ידוע בזהירותו הרבה בענייני מאכלים. הוא לא היה אוכל אלא מה שהרבנית בישלה, וכשהיה נוסע לחו"ל היה אוכל רק קרקרים שהרבנית הביאה מהארץ או דברים אחרים שאין בהם שום חשש....