כוחה של תפילה

אשתי
עובדת כאחות בבית החולים "שערי צדק" במחלקת טיפול נמרץ ילדים. כאשר
היא הייתה במהלך ההיריון הראשון שלה, התגלה בבדיקות רפואיות כי העובר שברחמה
נושא מומים רבים. המלצת הרופאים הייתה חד משמעית: יש לבצע הפלה יזומה, לא עלינו.
כמי שמגיעה מן העולם הרפואי, אשתי ראתה בהמלצה הרפואית "כזה ראה
וקדש", שאין עליו עוררין. אבל אני אמרתי לה שלפני שאנחנו עושים משהו כל כך
משמעותי, כדאי ללכת להתייעץ עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל. אשתי קיבלה את דבריי
והגענו לביתו של הרב. הבית היה עמוס מאוד והתנהל כתחנת רכבת, אך למרות זאת, הרב
ישב איתנו בסבלנות והקשיב לכל מילה שלנו. הוא יעץ לנו שנעשה בדיקת מי שפיר.

ביקשתי מהרב שיברך שהתוצאות תהיינה טובות. הרב הסתכל עלי
בעיניו החודרות, היכה על השולחן ואמר בנחרצות שאין אחריה עוררין: לעשות בדיקת מי
שפיר. בתום הבדיקה הרופא ייצור איתכם קשר, ואתה – תתפלל.

עשינו כמאמר הרב. אני הלכתי להתפלל ואשתי הלכה לרופא לעשות את הבדיקה. כעבור כמה
ימים קיבלנו מהרופא תשובה שהכול תקין ואין חשש למום כלשהו. זה היה מפליא מאוד,
שכן הרופאים טענו כאיש אחד שהעובר מלא מומים כל כך, עד שלדעתם אין צורך כלל
לעשות בדיקת מי שפיר, ואילו בבדיקה התברר שאין אפילו מום אחד. משהו פה לא הסתדר
לי.

גם הנחרצות של הרב ששלח אותנו לעשות בדיקה לימדה אותי
שהרב כנראה ידע שהכול בבדיקה יהיה בסדר. נראה לי שהוא שלח אותנו לבדיקה כדי
להרגיע אותנו, במיוחד את אשתי שעוסקת ברפואה. בכל מקרה, כשהלכתי לרב לבשר לו את
הבשורה הטובה, הוא חייך אלי ואמר: זו כוחה של תפילה. עד היום אינני יודע לאיזו
תפילה התכוון הרב, התפילה שלנו או התפילה שלו.