סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

כוח גזירת הצדיקים

סיפר
שלמה בוסידן: אף שאנו מתגוררים בצרפת, אנחנו קשורים מאד לרב מרדכי אליהו
זצ"ל, ובמשך כמעט עשרים שנה, בכל חופשה היינו מגיעים להתפלל בבית הכנסת עם
הרב, ולא מפספסים את דברי התורה שנתן בשבת בין מנחה לערבית.

בדרך כלל לא הייתי מטריד אותו בשאלות, אבל באחת השבתות
שהייתי בארץ הייתה לי בקשה חשובה. לאחר התפילה סיפרתי לרב שאשתי למדה רוקחות,
אבל מזה כמה שנים היא לא מצליחה למצוא עבודה במקום מגורינו בצרפת, כיוון שהיא
שומרת שבת ובכל מקום עובדים גם בשבת.

השיב לי הרב: אל תדאג,
בשבוע הבא היא תמצא עבודה. נישקתי לרב את היד והודיתי לו, ובליבי הייתה תמיהה
גדולה: איך הרב יכול להבטיח דבר כזה בצרפת? הרי אין שם חנות או מוסד ציבורי
ששובת בשבתות. ואיך תמצא אשתי עבודה בשבוע אחד מה שלא מצאנו תקופה ארוכה של
שנים? יצאנו לפריס ביום ראשון, וביום שני בבוקר התקשרו לאשתי עם הצעת עבודה
טובה. בחשש גדול היא ציינה שהיא לא עובדת בשבתות, וכבר הכינה את עצמה לשמוע שאם
כך זה לא רלוונטי. אבל להפתעתה ולשמחתה הם השיבו לה: אין לנו שום בעיה, אנחנו
מכבדים את הרצון שלך לשבות בשבת, ואנא תגיעי לעבודה כבר מחר בבוקר.

אני מתבייש להודות בכך, אבל למרות הברכה שקיבלתי, לא
האמנתי שכך יהיה. אין ספק שמדובר במשהו מיוחד ולא רגיל.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

אני לא יודעת איך בדיוק הרב ברך אותנו, אני רק יודעת שהברכה הזאת הייתה מעל לטבע. כי חברתי נפקדה מיד אחר כך, ונולד לה בן כפי שייחלה, וגם אני נפקדתי מיד, למרות שעדיין לא התחלתי...
נדהמתי מכוח ההכרעה של הרב, שלא היסס ולקח את הדבר על עצמו. מכרנו אפוא את כל כלי העבודה הכבדים שלנו, טרקטורים ומחפרים גדולים, משאיות וציוד מכני כבד, לרב זצ"ל, והוא מכר אותם לערבי שיבנה את...
רב הניח את ידו על ראש הילד ואמר: "ישלח דברו וירפאם". לאחר שלושה ימים הילד נעמד והתחיל ללכת. היה זה פלא גדול בעינינו! 
איך מרן הרב פסק לבחור שרצה להגביה את קומתו הפיזית באמצעים מלאכותיים ובכך אולי לגנוב את דעתה של המשודכת?
 הרופאים שבדקו את בני אמרו שהם ינסו להציל את העין על-ידי השתלת רשתית, וכך עשו. כעבור ניתוח של כמה שעות הם הצליחו להציל לו את העין ואת הראייה, ובוודאי את איכות החיים. 
ממשיך ומספר ר' שאול קוקה: אני זוכר שפעם הייתה מגיעה לציון אישה אחת בכל יום, בוכה והולכת. בדרך כלל אני לא שואל אנשים מה הם צריכים, אבל כיוון שבאה יום יום ובוכה שאלתי אותה האם...