בג' בתמוז חל יום ההילולא של הרבי מחב"ד זצוק"ל. ידוע
שהאנשים שהגיעו אל הרבי להתברך היו מקבלים ממנו דולר, ונראה שכל עניינו של הרבי
היה לתת, להפיץ. בעיקר תורה ואהבת ישראל, אבל גם… דולרים.
בעניין הנתינה של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל מספרת נעמי כהן: כמה שנים לפני
שהרב זצ"ל נפטר, הייתה לי בעיה מסוימת, שלא מצאתי לה פתרון. קרוב משפחתי
פנה בעניין אל הרב, והוא ביקש שאגיע אליו ביום שישי.
הגעתי אל הרב נרגשת כולי, והרגשתי לא נעים שביום כזה, יום שבו כולם עסוקים,
אני גוזלת מזמנו של הרב. אבל הרב לא הראה שום סימנים של לחץ בזמן או חוסר נוחות.
הוא קיבל אותי בשלווה, ואחרי ששמע מה בפי פתח ספר ועוד ספר. כאילו רק אני בעולם,
וכאילו יש לו כל הזמן שבעולם.
אחרי דקות ארוכות הרב ברך אותי ואמר לי מה לעשות. הוצאתי כסף ורציתי לתת לרב,
אך הוא אמר לי :"כאן לא מקבלים, כאן רק נותנים". הרגשתי צורך גדול
להכיר תודה, ולא הרפיתי. לכן אמרתי: זה לא לרב, זה ללשכה. אבל הרב לא התרצה
והשיב: "אמרתי לך!"
איפה מוצאים אנשים כאלה?