ממשיך
ומספר ר' שאול קוקה: פעם הגיעו זוג תיירים לציון של הרב זצ"ל ואני רואה
שנהג המונית יושב בחוץ ולא נכנס לציון להתפלל. הצעתי לו שייכנס ויקרא תהילים.
רציתי לקרב אותו, כשם שהיה נוהג מרן הרב אליהו זצוק"ל. אמר לי הנהג: אין לי
כיפה. הבאתי לו כיפה ונכנסתי איתו בדברים. שאלתי אותו איך העבודה שלו, והוא
השיב: שורדים. שאלתי אותו האם הוא עובד בשבת, והשיב שבלי לעבוד בשבת הוא לא יכול
לשרוד. כל הפרנסה שלו בשבת. התפללתי שהרב אליהו ישים מילים בפי לקרב את היהודי
לשמירת השבת ואמרתי לו: אתה יודע שכל הברכה היא בזכות השבת. השיב לי נהג המונית:
נכון, אבל מי ישלם לי על השבת אם לא אעבוד? אמרתי לו: אתה תראה ברכה גדולה. לא
אמרתי שתתפלל בבית הכנסת ותלמד תורה. רק קח לך יום אחד להיות עם האישה ולשחק עם
הילדים. אתה לא עבד. אמר לי: אתה צודק. השבת אני לא נוסע. ברכתי אותו שבזכות הרב
אליהו והרב החיד"א יהיה לו באותו שבוע כפל ברכה. וכעבור שבוע הוא בא אלי
מרוגש ואמר: זה מדהים, לא עבדתי בשבת והרווחתי יותר.