סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

כמה צריך לישון בלילה

 ואז אמר הרב לרופא: "חטאתי, עוויתי ופשעתי שלמדתי תורה ולא הלכתי לרופא מוקדם יותר". 

בערב שבת קודש פרשת קרח תשס"א זכינו בחסדי ה' וברחמיו העצומים
ללוות את מו"ר זצ"ל לפני מנחה מביתו לבית הכנסת. בדרך שאלתי אותו:
"מונו זו חולשה בכבד שגורמת לחולשה בכל הגוף. והרופאים אמרו למי שיש לו את
זה שהוא צריך לנוח הרבה, והוא מרגיש שזה יצר הרע של בטלה. האם צריך להילחם בזה
וללמוד תורה או שצריך לנוח?" אמר לי הרב: "צריך לנוח".
שאלתי אותו: "אפילו הרופאים אמרו שמונה שעות בלילה לישון וארבע שעות
ביום?" אמר לי: "אפילו ככה, צריך לנוח".
הרב סיפר לי שבצעירותו הייתה תקופה שבה למד יותר משמונה-עשרה שעות ביממה ויום
אחד הרגיש כאב שיניים. אמר לעצמו: "זה יצר הרע, צריך להמשיך ללמוד".
המשיך ללמוד וכאב השיניים התחזק, אמר לעצמו: "זה יצר הרע, צריך להמשיך
ללמוד". המשיך ללמוד וכאב השיניים התעצם עד שלא יכול היה לאכול ואחרי שלושה
ימים כבר לא יכול היה לפתוח את הפה ואז בלית ברירה הלך לרופא וכשפתח את פיו
התעלף מייד. הרופא אמר שצריך לעשות ניתוח ואז אמר הרב לרופא: "חטאתי,
עוויתי ופשעתי שלמדתי תורה ולא הלכתי לרופא מוקדם יותר". אחר כך אמר לו
הרופא שצריך לנוח שבוע, אבל הוא נח שעה וחזר ללמוד. כך סיפר לי הרב על עצמו
והאיר לי פנים, ב"ה.
(אריאל אברהם לוי, חברון)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

מרן הרב אליהו זצוק"ל היה מעורב בדברים הגדולים ביותר ובפרטים הקטנים ביותר. שוב ושוב הוא הזכיר את הגמרא על דוד המלך שהיה עוסק בדברים הכלליים של עם ישראל, וגם בפרטים הכי קטנים של החיים, שהרי...
  הגיע אלינו שמן שהרב מרדכי אליהו זצ"ל השתמש בו להדלקת נרות חנוכה, אותו בן משפחה מרח אותו על המקום שבו היה הגידול, וזה היה ממש בחינת "ומנותר קנקנים – נעשה נס לשושנים".
סיפרה טל: 16 שנים עברו מאז ועדיין אני זוכרת את מגע המצעים הנקיים שפרשתי באותו ערב על המיטה, מנערת את שמיכת הפוך ומיישרת אותה, והפרחים שעליה נמתחים תחת כף ידי. האור העמום של מנורות הלילה...
מייד פנתה הרבנית לבדוק מה רע יש במפה, והנה גילתה שחלק מעיטורי המפה הם צלבים... 
במסילת ישרים כותב הרמח"ל כי חסידות היא רצון לקומם ולרומם את עם ישראל. וכך כתב "וְדָבָר זֶה בֵּאֲרוּהוּ בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב (רבה פרק ד), אָמְרוּ, "כָּל חָכָם מִיִּשְֹרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְבַר תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ...
שיהודי בא לבקש ברכה בעבור חבירו.. בהמשך מבקש אותו יהודי מהרב שלא יכעס על כך שחברו לא עשה מה שהרב אמר... השיב לו הרב: "מעולם לא כעסתי ולא הקפדתי. עדיין לא למדתי לכעוס".