סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

כשהרב הורה לי הרב לבדוק את התפילין.

 הבאתי אליו את הפרשיות, הוא הסתכל ואמר לי מייד שהסופר שכתב אותן היה חכם רפאל, בנו של חכם אפרים הכהן. הוא היה סופר ותיק שלא כותב הרבה. אבל בזכות סבי הרב גורג'י הוא כתב לי תפילין. 

שש שנים חיכינו לפרי בטן עד שנולדה לנו בת.
 
לכל אורך הדרך היינו מתייעצים עם הרב זצ"ל, ופעם אמרה לנו הרבנית צביה
שתחיה כי בכל בוקר הרב היה מתפלל עלינו שנזכה להיפקד בזרע קודש של קיימא.
 
פעם אחת הורה לי הרב לבדוק את התפילין. הבאתי אליו את הפרשיות, הוא הסתכל ואמר
לי מייד שהסופר שכתב אותן היה חכם רפאל, בנו של חכם אפרים הכהן. הוא היה סופר
ותיק שלא כותב הרבה. אבל בזכות סבי הרב גורג'י הוא כתב לי תפילין.
 
מייד הוא אמר לחמי: יש לך חתן חשוב. אם יש לו תפילין כאלה, הוא חתן חשוב.

 
כמובן שזה היה קצת מזור לחמי, שהיה מעט בצער על כך שלקח זמן רב עד שזכינו לפרי
בטן.
(הרב דוד מנחם, קריית-משה, ירושלים)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

פעם ליוותי את הרב זצ"ל מבית הכנסת לביתו, ובדרך ביקש הרב שניכנס לאנג'ל לקנות לחמניות. לפני הקנייה גילה הרב כי אין בידו ארנק, ועל כן ביקש ממני להלוות לו עשרה שקלים. מיד כשקיבל הרב לידו...
בתי סיפרה לי ברטט שכאשר היא נכנסה לחדרו של הרב, הוא היה ישוב על כיסא גלגלים, נראה חלש מאוד, ובדיוק באותו הרגע הוא קיבל על עצמו עול מלכות שמים וקרא "קריאת שמע" בהתרגשות...
לאחר ההנחיה הלכתית הורה הרב לאתר את האישה, להזהיר אותה מכוונותיו של בעלה, ולהתריע בפניה כי הוא כבר פנה לבית-הדין בתביעת גירושין...
במסילת ישרים כותב הרמח"ל כי חסידות היא רצון לקומם ולרומם את עם ישראל. וכך כתב "וְדָבָר זֶה בֵּאֲרוּהוּ בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב (רבה פרק ד), אָמְרוּ, "כָּל חָכָם מִיִּשְֹרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְבַר תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ...
חתני התקשר אלי בבקשה שאשאל את הרב זצ"ל מה לעשות. תשובת הרב הייתה כי אין צורך בניתוח. הילד יצא מייד בריא מבית-החולים. ירדתי מהמשרד ותוך דקות הייתי בבית-החולים, שם אני רואה את הנכד רץ ומשחק...
מרן הרב אליהו זצוק"ל היה מתייחס לחליפה ולגלימת הראשון לציון כבגדי עבודה. פעם ראה אותו מישהו הולך בשבת עם חליפה קצרה, ותמה ואמר: כבודו הולך ביום חול עם חליפה ארוכה, מדוע שלא ילך עם חליפה...