סדר היום של הרב אליהו זצ"ל היה עמוס מאוד. הוא היה קם לתפילה
בוותיקין, והולך לישון בשעות מאוחרות. באמצע היום היה מקבל עשרות או מאות אנשים
בפנייה אישית בטלפון, בפקסים, במכתבים, בנוסף היה כותב פסקי-דין, והכול היה
בעומס רב.
הייתי נוהג להסיע את הרב לשיעור בימי חמישי מביתו, ולפעמים הרב היה מתעכב
ביציאה בגלל האנשים שהיו בבית. הוא לא רצה לאחר לשיעור, אבל לא רצה להשיב ריקם
את כל מי שחיכה בבית, וכך הרב היה מוצא את עצמו משתדל לענות לכל אחד לפי צרכיו,
בלי שהשואל ירגיש שהרב בלחץ של זמן.
הרב נכנס לרכב, נאנח ושאל אותי: "רענן, איך אני יודע שאני צדיק?"
הייתי קצת המום מהשאלה, אבל לפני שהספקתי לחשוב ולענות איך עונים לשאלה כזאת,
הוא אמר לי: "כתוב שצדיקים אין להם מנוחה בעולם הזה", אמר וחייך
כדרכו.
(רענן כהן, עוזר הרב(
