עוד סיפר משה אייזן מפסגות: בני הגדול משתמש בשתי ידיו. הוא כותב ביד שמאל, אבל יד ימינו היא החזקה. כאשר היה אמור להניח תפילין בפעם הראשונה לפני בר המצווה, בשנת תשס"ד, הבאתי אותו לרב אליהו זצ"ל שינחה אותנו באיזו יד עליו להניח תפילין. הרב שמע את השאלה וכאילו לא התייחס, ולפתע אמר לילד: תראה, הכיפה שלך לא מסודרת כמו שצריך. בלי לחשוב יותר מדי, הילד שלח את יד ימינו כדי לסדר את הכיפה.
אז צחק הרב ואמר: אתה משתמש ביד ימין ולכן אתה צריך להניח ביד שמאל כמו כולם. עברו שנתיים, והבן הבא אחריו הגיע לגיל בר מצוות, וגם הוא כמו אחיו הגדול, חזק בשתי ידיו. שאלנו את הרב, והוא השתמש באותה שיטה, אלא שהפעם לא הייתה זאת הכיפה אלא פריט אחר של הילד. כך גם הרב התייחס לילדים בחיבה, גם צחק איתם וגם נתן לנו תשובה כיצד עליהם לנהוג.
