סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

לימוד התורה קודם לכל משלחת חשובה ככל שהיא

כשהגיעה השעה שש אמר לי הרב: "נמשיך ללמוד". הזכרתי לו שהרבנית שתחיה אמרה שבשש מגיעה משלחת אישים חשובה ורמת דרג.. "הם הגיעו?", שאל הרב, וענה תוך כדי דיבור: "הם עוד לא הגיעו, אז אנחנו ממשיכים ללמוד"...

סיפר הרב שאלתיאל: יום אחד ישבתי בבית הרב זצ"ל, עוזר להוציא
לאור את דברי התורה של הרב. ידעתי כי יש לי זמן לעבוד עם הרב עד השעה שש בערב.
בשעה שש הייתה צריכה להגיע אליו נבחרת של אישי ציבור חשובים ביותר מחוץ לעיר. אך
כנראה שהפגישה הזאת הייתה על דברים ריקים מתוכן, והם לא היו כל כך חשובים בעיני
הרב כמו דברי התורה שהיינו עסוקים בהם באותה שעה.
 
כשהגיעה השעה שש אמר לי הרב: "נמשיך ללמוד". הזכרתי לו שהרבנית
שתחיה אמרה שבשש מגיעה משלחת אישים חשובה. "הם הגיעו?", שאל הרב, וענה
תוך כדי דיבור: "הם עוד לא הגיעו, אז אנחנו ממשיכים ללמוד". פסק וחזר
אל הגמרא.
 
לאחר כמה דקות נכנסה הרבנית ואמרה: "האנשים שהזמינו תור צריכים להגיע בכל
רגע". אמרתי לה שהרב החליט להמשיך בלימוד עד שהם מגיעים. "אבל הם
צריכים להגיע בכל רגע!", תמהה הרבנית. "הם לא מגיעים עכשיו",
השיב לה הרב בהחלטיות, "הם לא יכולים להגיע עכשיו! אנחנו ממשיכים ללמוד,
כשהם יבואו – נדבר".
 
הדקות חלפו, השעות נקפו, אך הם עדיין בוששו לבוא. הרבנית, שיודעת עם מי יש לה
עסק, נכנסה שוב ושאלה: "הם עוד לא הגיעו?". הספקנו ללכת להתפלל מנחה,
ורק כשחזרנו התקבלה שיחה שבה דיווחו אנשי המשלחת שהיה פקק בכביש החוף, והם נתקעו
ולא היו יכולים להתקדם. כשהסתיימה השיחה, נכנסה הרבנית לחדר ושאלה-אמרה לרב:
"אתה תקעת אותם!".
 
הרב חייך. כדרכו.
(הרב אהרון שאלתיאל, עורך "קול צופייך")

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

היא הסתכלה אל הרב ואמרה: "ופתאום אתה באת, פנית אליי ואמרת לי: 'אם תשמרי על צניעות, כיסוי ראש וכל מה שנצרך לאישה, את יכולה לרדת חזרה לעולם הזה. את מקבלת על עצמך?' ואני אמרתי לרב...
לאחר ההנחיה הלכתית הורה הרב לאתר את האישה, להזהיר אותה מכוונותיו של בעלה, ולהתריע בפניה כי הוא כבר פנה לבית-הדין בתביעת גירושין...
הרב פנה בשאלה למנהל שזה מכבר שאלו את השאלה: "נניח שטייס שרואה מסלול פנוי מבקש לנחות בו, אך המשקיף היושב במקום גבוה זה מורה לו לנחות במסלול אחר. האם יוכל הטייס לנחות בכל זאת במסלול...
סיפרה שרה נבנצאל: היינו זוג צעיר, בהריון ראשון. מדרך הטבע ההתרגשות בהריון הראשון היא גדולה יותר, וגם החששות. במהלך ההריון היו סיבוכים, דבר שגרם לכך שהוצרכתי להתאשפז שוב ושוב. כעבור כמה סבבים של אשפוז, הרופאים...
בתי סיפרה לי ברטט שכאשר היא נכנסה לחדרו של הרב, הוא היה ישוב על כיסא גלגלים, נראה חלש מאוד, ובדיוק באותו הרגע הוא קיבל על עצמו עול מלכות שמים וקרא "קריאת שמע" בהתרגשות...
לפתע ראינו שהרב לא נמצא רק אתנו. הוא מתפלל על כלל ישראל שחיים פה עכשיו. הוא שם את לבו להתפלל גם על נשמות מדורות עברו שנמצאות בעולם העליון.