אשתי ואני היינו נשואים שלוש שנים וחצי ולא זכינו לילדים. ברוך השם, לאחר שלוש וחצי שנים התבשרנו שאשתי בהריון.
לילה אחד, בתחילת ההיריון, אני חולם, ובחלומי אני רואה את הרב מרדכי אליהו זצ"ל יושב בבית-דין של מעלה ומאוד מאוד שמח! לאורך כל החלום הייתה לו שמחה עצומה שמעולם לא ראיתי כמותה. השמחה הזאת מאוד חיזקה והרגיעה אותי. לידו ניצבים עוד דיינים של מעלה. הוא הסתכל עלי ואמר לי: "תהיה בשמחה!"
"אני מסכים", אמרתי לו.
"תהיה בשמחה ויהיה לך בן ותהיה לו נשמה גדולה מאוד", הוא בישר לי. אמרתי לו בחלום: "אקרא לו על שמך, אליהו". אך הרב לא הסכים ואמר "לא אליהו".
חברי בית הדין שלידו אמרו: "למה שלא יקרא לו על שמך?"
אך הרב חזר והדגיש: "תקרא לו יעקב או ישראל כשם שני". כמו כן הרב קבע שהוא ייוולד בתשעה באב. הרב לא הפסיק "להילחם" בבית-דין שבשמים ורצה שהלידה תתרחש דווקא בתאריך הזה. עד שבסופו של דבר יצאה כמו בת קול ואמרה שהתינוק ייוולד ב-ט' באב.
קמתי בבוקר עם זיכרון החלום והייתי מאוד מרוגש. הרגשתי שזהו ממש חלום אמת. ממשי ביותר. שלושה חודשים לפני הלידה המשוערת שלנו ילדה גיסתי בן וקראו לו "אליהו". הבנתי למה הרב לא רצה שנקרא לו אליהו.
כל תקופת ההיריון היינו בשמחה ובתפילה גדולה. התפללנו בציון של הרב ובכל מקום שההיריון יעבור בשלום, שנזכה לגדל את הילד בקדושה ובטהרה. והנה מגיע תשעה באב, ואתו מגיעים גם הצירים. אשתי ילדה באותו יום, ממש כמו שהרב אמר לי בחלום.
שמונה ימים אחר כך עשינו את ברית המילה של בננו הבכור בבית המדרש של הרב מרדכי אליהו, "היכל יעקב". קראנו לו מנחם והוספנו שם שני לפי בקשת הרב זצ"ל "ישראל", כמו שנאמר לי בחלום. חלום אמיתי שהתגשם בכל פרטיו. הרבה יותר מאחד משישים של נבואה.
חיפשתי בפרשת "ואתחנן" ובהפטרה שלה רמז לשם השני, ופלא פלאים! מצאתי בהפטרה בתוספת של התימנים את הפסוק הבא: "למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מד' ומאלוקי משפטי יעבור: העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ד' אענם אלקי ישראל לא אעזבם".
עכשיו אנחנו מצפים לחלקו השני והעיקרי של החלום – ילד עם נשמה גדולה. אנו מקווים שנזכה להנחיל לו מידות טובות, מתוקנות, שנזכה לגדל אותו ביראת שמים טהורה. שיוכל להביא ברכה לעולם עם נשמתו הגדולה שעליה בישר לנו כבר הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
