סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

למי להצביע בבחירות?

בשלב כלשהו התקשרו אנשיו של בנימין נתניהו אל סבא הרב, והוא אמר להם: "לערב ילין בכי, ולבוקר רינה". הייתי בטוח כי אם סבא אומר כך – כך יהיה. חזרתי לביתי בצפת רגוע ושליו...

סבא הרב זצ"ל לא היה מתערב בדרך כלל בבחירות. הוא היה אומר
שבכל אחת מהמפלגות יש משהו טוב. אם הוא היה יכול – הוא היה מצביע לכולן. לשואליו
היה אומר להצביע למפלגה דתית.
 
לאחר רצח רבין הייתה הסתה גדולה כנגד הרבנים והציבור הדתי מצד השמאל. בבחירות
הללו סבא התפלל בכל לבו להצלחתו של בנימין נתניהו, שהתמודד בבחירות ישירות מול
שמעון פרס, מועמד השמאל.
 
בימים ההם היה ברור לכל כי שמעון פרס הולך לנצח. כל הסקרים הראו ניצחון ברור
שלו למול בנימין נתניהו, שהתקשורת ייחסה לו את ההסתה שהביאה לרצח רבין. לאורך כל
תקופת הבחירות סבא עודד את בנימין נתניהו, וביום הבחירות הוא צם והתפלל כל היום.
אותנו הוא שלח לעזור במטה הבחירות, וכך עשינו.
 
בלילה התפרסמו תוצאות המדגם של הטלוויזיה, שבישרו כי שמעון פרס ניצח. באותה
שעה הייתי בבית של סבא, והוא אמר לי: הם טועים. נתניהו ניצח. זה היה קצת הזוי,
כי כל השמאל כבר חגג. יוסי שריד אמר: יש אלוקים. וסבא אמר לי: הוא עוד לא יודע
כמה יש אלוקים.
 
בשלב כלשהו התקשרו אנשיו של בנימין נתניהו אל סבא הרב, והוא אמר להם:
"לערב ילין בכי, ולבוקר רינה". הייתי בטוח כי אם סבא אומר כך – כך
יהיה. חזרתי לביתי בצפת רגוע ושליו.
 
בבוקר מוקדם העיר אותי אבא, שקם לתפילת ותיקין, ואמר לי בשמחה: "עמיחי,
מהפך! נתניהו ניצח!"
 
"אבא, אני יודע", השבתי לו בביטחון, "סבא אמר לי את זה אתמול
בערב".
 
"אז הנה, זה קורה", אמר אבא, והלך להתפלל.
(הרב עמיחי אליהו, נכד הרב)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

בתי סיפרה לי ברטט שכאשר היא נכנסה לחדרו של הרב, הוא היה ישוב על כיסא גלגלים, נראה חלש מאוד, ובדיוק באותו הרגע הוא קיבל על עצמו עול מלכות שמים וקרא "קריאת שמע" בהתרגשות...
היו לנו שני בנים ובת, ורצינו מאוד ילדים נוספים, אבל לצערי עברתי הפלה ואחר כך לא הצלחתי להרות. הלכתי לרופאים רבים, עברנו אין-ספור טיפולים ושום דבר לא עזר. הבנו שזה משהו רוחני ולא ידענו מהו,...
אם הרב יכול לצחוק ולנשום בעוצמה כזאת שקרעה את המסכה מעל פניו, נראה כי התפילות כבר עשו את שלהן והרב אינו נצרך עוד לטיפולינו...
לקראת הלידה של ילדי התשיעי הייתי אחוזה פחדים קשים והרגשתי שלא אוכל לעבור לידה. נפשית לא אעמוד בזה. דחיתי את הנסיעה לבית החולים כמה שיותר, אבל כשכבר לא הייתה בררה יצאנו בחשש כבד. בדרך התפללתי...
לא ידעתי איך להראות את פניי מרוב בושה. מצד אחד, לא רצינו לבייש את החתן שלנו ולא את ראש הישיבה שלו. אבל שהרב אליהו לא יערוך את החופה של הבת? הרי זה כל כך רצוי...
אני מספר כאן על ההתרגשות שלנו, אבל הרופאים לא היו שותפים לה. הם טענו שלפגיעת ראש יש השלכות בעיקר ב-24 השעות שלאחר מכן, ולפי הדימום הפנימי במוח – הרע ח"ו עוד לפנינו. נאלצנו אפוא לאשפז...