לפני החתונה, כלתי המיועדת ואני הלכנו לרב מסוים, שנחשב ידוע ומקובל, וביקשנו ממנו ברכה. היום כשאני חושב על זה הדבר זה נראה לי מוזר, ללכת למישהו אחר שהוא לא סבא הרב אליהו זצ"ל, אבל אז היינו צעירים ונרגשים, וזה מה שעשינו. הרב המקובל ביקש שנאמר לו את שמותינו ושם האמהות שלנו, עמד ועשה חישובים מחישובים שונים, ולאחר מכן אמר בסבר פנים חמור: לא מתאים. עמדנו נדהמים ונבוכים. מה זאת אומרת לא מתאים? אבל הוא בשלו: לא מתאים.
לא חשבנו פעמיים, ושמנו פעמינו אל סבא. סיפרנו לו מה שקרה, וסבא שיווה לפניו מבט רציני במיוחד. הייתי סקרן לדעת מה סבא יאמר, שכן ידעתי שדעתו לא נוחה מדברים שכאלה, אבל ידעתי גם שסבא לא ירצה לומר משהו שתשתמע ממנו ביקורת על אותו רב מקובל. הוא ביקש שנתלווה אליו לחדר צדדי, הוציא ספר עתיק מאוד שעוסק בהתאמת שמות, והותיר אותנו כך, דקות ארוכות, תוך שהוא מעיין באותו הספר. לאחר זמן שנראה לנו כנצח הרים סבא את עיניו מן הספר ואז אמר: לפי המספרים זה באמת לא מתאים.
עמדנו שנינו נבוכים. לתשובה הזאת לא ציפינו. שאלנו אותו מה עושים במקרה כזה, וסוף-סוף סבא חייך ואמר: רגע, אני רוצה לבדוק משהו. לאחר כמה רגעים אמר לנו סבא: בדקתי את השמות של אברהם ושרה, ומצאתי שלפי הספר והחשבונות האלה, גם ביניהם אין התאמה.
עכשיו גם כלתי המיועדת ואני חייכנו, ובכל זאת שאלנו את סבא מה עושים.
"ישראל מעל המזל", אמר סבא. "אם יש נשיאת חן, תתחתנו, וה' יהיה בעזרכם".
ברוך ה' התחתנו לחיים לשמחה ולשלום. (הרב עמיחי אליהו, נכד הרב)
