סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

לקראת הפגישה האם יש לי דרך להיות יותר גבוה?

איך מרן הרב פסק לבחור שרצה להגביה את קומתו הפיזית באמצעים מלאכותיים ובכך אולי לגנוב את דעתה של המשודכת?

סיפר הרב זצ"ל: פעם הגיע אלי בחור שיצא לשידוכים לשאול אותי האם מותר לו לבקש מהסנדלר שישים בתוך הנעל שלו חתיכת עור על-מנת להגביה אותה, מבלי שהדבר ייראה כלפי חוץ. הוא שאל האם אין בזה משום הונאה כלפי הבחורה.

אמרתי לו: ואולי גם היא מגביהה את הנעל?

בדק הבחור וכך היה באמת. ובאמת שניהם היו שווים בקומה. ב"ה הייתה ביניהם נשיאת חן, והם הקימו בית שמח בישראל.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 יום השנה של סבי סמוך ליום הפטירה של הרה"ג סלמאן מוצפי זצ"ל, וראינו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל מגיע לבדו לציון של הרה"ג מוצפי, בלי מלווים. 
 בערב החג דיברה השכנה חנה נקי עם אשתי ואמרה לה: ״לפני כשנה חלמתי שאת בהיריון ונולד לכם בן, ובברית שלו הרב אליהו זצ״ל נכח בכבודו ובעצמו״. 
 הרב נגע בגולה כמה שניות ואמר לו: "זה שום דבר, זה יעבור" עוד באותו יום קטנו מימדיה בחצי ולאחר זמן נעלמה. 
 מפקד המחוז לא היה יכול להרשות שאבנים ייזרקו על מי שהיה הרב הראשי לישראל, ונתן הוראה לשוטרים שעל ההר לירות אש חיה כלפי זורקי האבנים. כך פסקו זריקות האבנים על המתפללים. 
 שהרי מו"ר הרב לא נתן לשום מדע וסברות חדשות ל"בלבל" את דעתו, אולם יכולת ההבחנה הן התורנית הברורה, והן שבמצבים הללו, אפילו ספק פקוח נפש דוחה מצוות רבות, מכריעה, וכאשר היא מכריעה אי אפשר להתחבא...
 כאשר הרב ראה את המראה הזה, אמר ללא היסוס: זהו דם יונה. 
כם מרדכי, שהתקשר באופן אישי, לאחר אמירת שלום, שאל בנימוס אם יוכל לדבר עם חכם נעים. מכיוון שהמנהל היה בשיעור, שאלתי מי רוצה אותו?
הסיפור שלי על הרב אליהו זצ"ל הוא לא סיפור מופת או פלא, אבל בעיני הוא סיפור מתוק שנוגע ללב. בתי הייתה בציון הרב אליהו זצ"ל בערב האזכרה שלו בשנת תשע"ט. בדרך חזור משם, בלכתה ברגל,...
הרב הכניס את כולנו לחדר, ובקול בוטח אמר: אני מודיע לכם, לא תיפול שערה משערות ראשכם, אל תפחדו. בחדר שררה דממה. כולנו הרגשנו פתאום איך המילים של הרב חודרות אל תוכנו ומרגיעות אותנו.
אשר אחותי עלתה עם אמנו ממרוקו, היא נקראה בשם אחר. כשהגיעה לארץ, שינו לה את השם ובאמת יש לה שני שמות. חזרנו אל הרב עם שני השמות, המקורי והחדש, הרב בירך אותה ו"דעתו נחה"...
איך יגאל ידין לא התעורר להניח תפילין כשהוא רואה כי לוחמי בר-כוכבא התמידו במצווה הזאת בתנאים כל כך קשים? האם קשר הדורות לא עורר אותו לראות שאנחנו היום ממשיכים את דרכם בתפילין ובמקוואות ובירושת הארץ?...
איך הכריע מרן בשאלה לבחור מעדה קדושה בישראל, שנמנעים מלישא בנות כהנים מהחשש שבנישואין אלו תאבד הבת כהן ממעלת הכהונה ? החובה והקדושה שיש לכל אחד ובמיוחד לישראל הנשוי לבת כהן להיקרא "בן תורה" !