אחת התמונות המיוחדות שאני זוכר מהרב מרדכי אליהו זצ"ל הייתה
באזכרה של סבתא שלי, בבית-הכנסת "עזרא הסופר" בירושלים. מכוניתו עצרה
ליד פועל פשוט שעבד שם ברחוב, והרב ירד ממנה כשהוא לבוש בבגדיו המכובדים כרב
הראשי.
הפועל בדיוק סיים את עבודתו, וממש בסמוך לו עצרה המכונית של הרב שירד ממנה
לבוש גלימה ומצנפת. עמד הפועל נדהם ליד הרב, וקצת מבויש בגלל בגדי העבודה
המלוכלכים שהוא לובש.
הרב קלט את הפועל המתבייש, ניגש אליו, לחץ את ידו בחום, למרות שהייתה מלאה
בעפר, והזמין אותו לבוא לבית-הכנסת לשמוע דברי תורה. הפועל אכן רחץ את ידיו
וניקה קצת את בגדיו ובא לשמוע את הרב בפנים מאירות. הרב בעצמו הזמין אותו לבוא
ולשמוע.
הסתכלתי על הרב וראיתי שכאשר הוא דיבר, הוא פנה אל הפועל הזה גם במבט וגם
בתוכן הדברים. והפועל – היו פניו מאירות כל כך, על דברי התורה המאירים ששמע ועל
הכבוד הגדול אשר לו זכה.
לא אשכח את התמונה הזו כל ימי.
(הרב דוד מנחם, קריית-משה, ירושלים)
