סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

מה אמר הרב לעור ספרי ההלכה שלו?

לפני שאנחנו מתחילים, אני רוצה לבקש ממך מחילה מראש אם אפגע בך במהלך העבודה... את המשפט המדהים הזה אמר מרן לעורך ספרי ההלכה של הרב...

אחד הדברים המיוחדים אצל הרב זצ"ל הייתה הרגישות שלו. זכיתי
ונפל בחלקי לעבוד עם הרב על ספר ההלכה שלו. בפעם הראשונה שנפגשתי עם הרב בנוגע
לספר, היה חשוב לו לומר לי: "לפני שאנחנו מתחילים, אני רוצה לבקש ממך מחילה
מראש אם אפגע בך במהלך העבודה". וזה, כצפוי, לא קרה אף פעם, שכן הרב היה
רגיש מאוד בעבודה.
 
באחד הקבצים שהגשתי לרב היה קטע שהתכוונתי למחוק, אבל השארתי אותו בטעות. הקטע
הזה לא היה מובן ולא היה בו היגיון. הרב קרא אותו שוב ושוב וניסה בכל מיני דרכים
למצוא לו משמעות, למרות שהתנצלתי והסברתי לרב שהקטע נכנס בטעות. העיקר לא לומר
לי חלילה משהו שיפגע.
(הרב אריאל פרגון, ראש ישיבת "מעלה אפרים")

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

הרבנית שמעה ונדהמה: "איך אפשר לחלק לכל עשרות האנשים שיש כאן מאותו בקבוקון קטן?", אך הרב הרגיע אותה ואמר לה שיחלק להם עם כפית. זה עדיין לא יספיק, חשבה הרבנית, אבל לא אמרה דבר...
שבוע לאחר מכן נפקדה אשתי וילדה בת. אחר כך היא נפקדה שנית וילדה תאומים, בן ובת, ומאז נולדה, ב"ה, בת נוספת. 
הרב הכניס את כולנו לחדר, ובקול בוטח אמר: אני מודיע לכם, לא תיפול שערה משערות ראשכם, אל תפחדו. בחדר שררה דממה. כולנו הרגשנו פתאום איך המילים של הרב חודרות אל תוכנו ומרגיעות אותנו.
סיפר הרב רפאל יצחק הרקם, ממלבורן שבאוסטרליה: סיפר לי מו"ר אבי מנשה הרקם, שהיה מקורב לרב זצ"ל, שהרב נכנס פעם לבניין, ולפתע עצר בפתאומיות ושאל: מה זה המקום הזה? כאשר השיבו לו שיש בבניין הזה...
אשתי ואני עברנו תהליך של חזרה בשאלה. התרחקנו מאוד מתורה ומצוות. באחד מימי ראשון ליוותה אותי תחושה כבדה מאוד כבר מהבוקר. תחושה רעה מאוד שמשהו לא טוב קורה. שיש עליי דין קשה. אמרתי לאשתי שמשהו...
עם אחת היה מתפלל אחד שישבו על מקומו והוא כעס מאוד. ממש היפך ההנהגה של הרב. הסתכלתי על הרב, והוא לא נע ולא זע. אי-אפשר להבין את העוצמה של הענווה שלו. עוצמה של שתיקה.