הייתי
סגן מנהל המלון "שערי ירושלים", והיה לי מנהל קשה ששוב ושוב איים לפטר
אותי, לא התחשב בי כלל והרגשתי ממש עוינות מצדו. בכל פעם שהייתי שואל את הרב
אליהו זצ"ל מה הוא מציע לי לעשות, היה הרב אומר לי לא להתפטר והכול יבוא על
מקומו בשלום.
פעם הגיע הרב למלון לאירוע חשוב, וכאשר הוא
ראה אותי הוא ביקש שאשב לידו. אמרתי לו שאני צריך לעזור בניהול האירוע, לפקח על
צוות העובדים שיעשו את עבודתם כדבעי, אבל הרב חזר על בקשתו, וישבתי לידו.
תוך כדי האירוע התקשר אלי מנכ"ל המלון ושאל איפה אני.
השבתי לו שאני יושב ליד הרב מרדכי אליהו, אבל הוא לא ראה אותי וטען שאני שקרן.
סיפרתי לרב מה שקרה, והרב אמר לי להישאר לשבת לידו. כעבור כמה דקות התקשר אלי
הסגן השני ושאל איפה אני. השבתי לו את אותה התשובה, שאני יושב ליד הרב אליהו,
אבל גם הוא טען שהוא לא רואה אותי.
כעבור חצי שעה הרב אמר
לי לחזור לעבודה. כשחזרתי, כעסו עלי כל כך, שאיימו לפטר אותי. הם לא האמינו שאכן
ישבתי ליד הרב. כאשר ניסיתי לטעון שוב שלא נעלמתי סתם כך, הציע המנכ"ל שנלך
לשאול את הרב בכבודו ובעצמו. אלא שעוד בטרם הספיק המנכ"ל להציג את השאלה
לרב, אמר לו הרב: מדוע אתה כועס עליו? הוא ישב לידי.
לא
נעים לומר, אבל עכשיו המנכ"ל לא האמין גם לרב והמשיך בוויכוח. אמר לו הרב:
אם תתווכח לא יעבור זמן רב והוא יחליף אותך בתפקיד. ואכן כך היה. כעבור שבועיים
פיטרו את המנכ"ל, ואני מוניתי למנכ"ל תחתיו.
