סיפר הרב יוסף אליהו שליט"א: לאיש נדל"ן ידוע, חסיד צאנז, הייתה עסקה גדולה מאוד והוא רצה שהיא תצליח. הוא פנה לרב דוד דיין זצ"ל, שהיה אז הרב הראשי הספרדי של צפת, וביקש ממנו שייקח עשרה אברכים וילכו יחד להתפלל בקבר הרשב"י. אותו אדם הבטיח שישלם לכל אחד מהמתפללים בעבורו סכום מסוים של כסף. לקח הרב דיין עשרה אנשים והתפללו בקבר הרשב"י, והעסקה אכן הצליחה. כאשר הרב דיין ביקש ממנו את התשלום לאברכים שהתפללו בעבורו אמר אותו איש נדל"ן שהוא יכול לשלם רק מחצית מהסכום.
הרב דיין היה נבוך, הרי הוא הבטיח תשלום לאותם אברכים ולא רצה להשיב את פניהם ריקם. פנה אפוא לרב אליהו זצ"ל ושאל אותו כיצד לנהוג. הרב שמע את הדברים וביקש לדבר עם אותו אדם. אמר איש הנדל"ן לרב: זה מה שיש לי, אני לא יכול לתת יותר מזה. אמר לו הרב: הבטחת, תעמוד במילתך. אבל איש העסקים לא הסכים לכך. ולא עוד, אלא שביקש שהרב דיין יחתום שאין לו תביעה עליו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. אחרת לא ייתן את הכסף. אמר הרב זצ"ל לרב דיין: נראה שאין מה לעשות, על כן תחתום ולפחות תן לאברכים את מחצית הסכום. כעבור כעשר שנים עשה אותו איש נדל"ן עסקה גדולה עם אדם בנתניה. לאחר שתקעו כף ואותו איש נדל"ן השקיע כסף, חזר בו השותף לעסקה. הלך איש הנדל"ן לרבו, האדמו"ר מצאנז, וסיפר לו מה שקרה לו. האדמו"ר השיב לו כי הוא לא יכול לדון בעניין שלהם, והציע שילכו לרב אליהו, שהוא יהיה הבורר ביניהם.
התקשר אותו אדם לרב וביקש שידון בעניינם. הרב שמע את קולו של איש הנדל"ן, ואף שהוא לא הזדהה הוא זיהה את קולו. אותו אדם טען בתוקף שמילה זו מילה ומי שהבטיח משהו, צריך לקיים. השיב לו הרב: והלוא אתה לא קיימת מה שהבטחת לרב דוד דיין מצפת.
התחמק האיש וניסה לומר שהוא לא אותו אדם, אבל הרב השיב: אני מכיר את קולך. אתה הוא בדיוק האיש ההוא. אני לא יכול לדון בעניינך, כי אני חושב שה' החזיר לך גמולך בראשך. לדעתי אם תשלם את החוב שלך לרב דיין, הכול יסתדר לך גם כאן.
הלך אותו אדם לאדמו"ר מצאנז ואמר שהרב אליהו לא מוכן להיות דיין בעניינו. שאל אותו האדמו"ר על מה ולמה הוא מסרב, והוא סיפר את הסיפור. השיב לו האדמו"ר מצאנז: הרב מרדכי אליהו – סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. לכן שלחתי אותך אליו, שאתה תעמוד במילה שלך מול הרב דיין בצפת והכול יסתדר לך.
איש הנדל"ן שילם את חובו לרב דיין, וכעבור זמן מה גם איש העסקים שמולו התחרט ושילם את כל מה שהבטיח.
