סיפר
מאיר חקאק: יום לפני שהתחילה מלחמת המפרץ הראשונה הוציא כבוד הרב מרדכי אליהו
זצ"ל פסק שחייבים לגלח את הזקן, מפני שהמסכות לא אוטמות עם הזקן, וחמורה
סכנה מאיסור תורה. התקשרתי לכבוד הרב ואמרתי לו שאפשר לשים שקית ניילון גדולה
ושקופה, לעשות חור במקום של המסנן ולקשור את השקית בצוואר, וכך אין צורך להוריד
את הזקן. כבוד הרב ביקש שאגיע אליו ואדגים לו למה כוונתי. זה היה בלילה שבו
התחילה המלחמה. נסעתי לבית הרב מכוכב יעקב דרך אל בירה, קלנדיה ושועפת, ובכל
הדרך, בפעם הראשונה בחיי, לא הייתה נפש חיה בדרכים. לא חיילים, לא ערבים וגם לא
כלבים. כולם פחדו ממלחמת הטילים הראשונה. כל הדרך שיננתי ששלוחי מצווה אינם
ניזוקים, לא בהליכתם ולא בחזרתם. הגעתי לבית כבוד הרב, שם חיכו לי הרב והרבנית.
הדגמתי להם את מה שאמרתי, והם השתכנעו שהפתרון הוא ישים ובטוח. הוספתי ואמרתי
שבשלב הזה עשו את שהצעתי לילדים, ואז קראו לזה ברדס פסיבי. למחרת כבוד הרב הודיע
בכלי התקשורת שבא אליו המהנדס מאיר חקאק והסביר מה הדרך שבה צריכים לנהוג בעלי
זקן. הערצתי את כבוד הרב על כך, מפני שצריך ענווה גדולה לשנות פסק לאחר יום
ולדבר על כך בכלי התקשורת, בייחוד שהכרתי אנשים שלא היו מוכנים לזוז מעמדתם גם
כשהמציאות הוכיחה אחרת.