מספר יוסף כהן מירושלים: לפני שנים רבות עבדתי בעסקי הדסים לארבעת
המינים. בכל ערב סוכות נהגתי להגיע לביתו של הרב זצ"ל, והוא היה מקבל אותי
בסבר פנים יפות. כשראה את ההדסים שהבאתי לו, חיוך גדול היה מתפשט על פניו והן
נעשו מאירות עוד יותר מהרגיל. הרב שמח בהם מאוד. והגם שידעתי שאני מביא את
ההדסים לרב, תמיד דאגתי שיהיו אתי עוד כמה וכמה סטים, כי ידעתי שהרב תמיד מוקף
באנשים ושמח לתת להם.
הרב אף פעם לא שאל אותי כמה הוא צריך לשלם לי. הוא היה פותח את ארנקו, מגיש לי
אותו כשהוא פתוח, מסיט את פניו הצדה ואומר לי: קח כמה שצריך.
