סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

נִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר

הרב הביט בי בעיניו הטובות ואמר: אז כדאי שתתפללי. תתפללי שחרית ותראי ישועה. התחלתי להקפיד על תפילת שחרית, ולא עבר זמן רב עד שזכיתי בהיריון. ב"ה נולדה לנו בת מתוקה, ושמה בישראל… שחרית.

מספרת ציפי: חיכיתי להיריון שנים רבות, והצער היה לא פשוט. בצר לנו פנינו אל הרב זצ"ל, שיברך אותנו בזרע של קיימא. הרב פנה אלי ושאל: את מתפללת שחרית? הייתי נבוכה מעט, אבל השבתי שלא. אני לא נוהגת להתפלל שחרית. הרב הביט בי בעיניו הטובות ואמר: אז כדאי שתתפללי. תתפללי שחרית ותראי ישועה. התחלתי להקפיד על תפילת שחרית, ולא עבר זמן רב עד שזכיתי בהיריון. ב"ה נולדה לנו בת מתוקה, ושמה בישראל… שחרית.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 בערב, לאחר הטיפול, הרב היה מורדם והרופאים אמרו שצריך לחכות עד השעה תשע בבוקר לפחות בכדי שהרב יתעורר ולראות את המצב אחרי הטיפול. 
 לאחר שהרב סיים את החופה, בערך חצי שעה אחרי שהגענו, ראיתי את האח של החתן מגיע. הוא סיפר לי שהיתה תאונה בשער הגיא והם נתקעו חצי שעה בפקק. 
 לפעמים, תוך כדי שיחה, הרב היה "זורק" איזו אמירה שלא היתה כל כך מובנת לי, אך הרב לא היה מסביר לי אותה, ובכך נתן לי להתמודד עם זה לבדי. 
 ראשית הכלב, אחר כך הבחור, כשאותם מלווה בחיוך הרב בכבודו ובעצמו. קהל הממתינים לא ידע, אבל אותו בחור בא לספר לרב כי הוא עומד לשאת לאישה בחורה נוצרייה, ובעקבות השיחה הוא זנח את תוכניתו. 
 ומאז, לעולם לא שאל אותי יותר על שמי. 
הרב אמר שזה לא שייך, כי המשפחה רגישה והם בוודאי ייפגעו וזה יצער אותם. אמרתי לרב שאני מכיר היטב את המשפחה והם לא כאלה שמקפידים, ומה שאני אעשה זה בסדר...
זכינו לקיים את הנדר ולקרוא לבננו על שם הרב, ולימים זכינו שבנו, הרב שמואל אליהו שליט"א, גזר משערות ראשו ב"חלקה".
 כאשר לבן בא לחפש את התרפים, רחל אמרה לו שהיא לא יכולה לרדת מהגמל, "כי דרך נשים לי". לבן התרחק ממנה ולא בדק, וכידוע התרפים היו אצלה. 
 אבל לפי דעתך שעוגה שבושלה בתנור בכלים שבהם נאפו ירקות של 'היתר מכירה' אסור לאכול - גם התה שלך אסור בשתיה לתלמידה ספרדיה" אמר לו אבא. 
 הרב מייד שאל: "מי שינה את הנוסח?", כמעט בלעתי את לשוני, ואמרתי בשקט: "הרבנית אמרה שאולי כדאי...". 
 לפתע הבזיק במוחו הענין, אכן הוא קנה את המטריה במשיכה, אך טרם שילם עליה, כלומר הוא מבהיר לעצמו איך יכולתי לשכוח מלשלם עליה... 
כעבור חודש הגעתי לבית-החולים ביום שנקבע לי, שם צילמו לי את העין בסי.טי. והנה אני רואה את המומחה מסתכל עלי בתדהמה ואומר: "אין צורך בניתוח, הקרע הולך ונסגר. אבל אני לא מבין משהו. זאת לא...