סיפר
הרב אלחנן בן נון: ביישוב שילה היה מטע של נקטרינות צמוד לגדר של היישוב, אך
מחוץ לגדר. השנה הייתה שנת תש"מ, שנת שמיטה. באישורו של הרב זצ"ל
שתלנו את הנקטרינות לא על ידי גוי אלא באמצעות סככה שעמדה מספר ימים, לצורך כך.
הכל מדין כיבוש הארץ. בשנת תשמ"ג, כשהרב כבר היה רב ראשי, בא החקלאי שגידל
את המטע, משה מושקוביץ מהזורעים, והביא לרב טנא פירות של נטע רבעי. הרב שאל:
רגע, נטע רבעי יוצא השנה, אם כך, נטעתם אותם בשנת שמיטה.
משה מושקוביץ הזכיר לו את ההוראה של הרב לנטוע בתוך סככה כדי שלא ישתלטו ערבים
על הקרקע. כמה דקות אחר כך, כאשר הרבנית נכנסה לחדר סיפר לה הרב את הסיפור ואמר:
תסתכלי, אלו פירות של ארץ ישראל שנעשו בקדושה וטהרה. בירך בורא פרי העץ ואכל.
