סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

ניסים שקורים לצדיקים

כשרואים את זה בעיניים ממש - זה אחרת. אין שום הסבר למה שקרה שם...

על הסיוע הזה מספר גם איציק גולן מקרית שמואל: נסענו עם הרב זצ"ל לבודפשט לאיזה ענין ציבורי חשוב, ובדרך ביקרנו בכמה קברי צדיקים. בדרך חזרה נפרדנו וחזרנו במטוסים שונים. היינו קבוצה של אנשים וחלק מאיתנו חזר לארץ מוקדם מהרב. המטוס של הרב היה צריך לצאת שעה אחרינו ולהגיע ללוד שעה יותר מאוחר. לפי התוכנית של הטיסה, אנחנו הגענו לשדה התעופה שעתיים לפני הנץ החמה, מספיק זמן בכדי לעבור את המכס ולנסוע לירושלים להתפלל עם הנץ החמה.

המטוס של הרב היה אמור להגיע שעה אחרינו, מה שאומר שהרב יכול להתפלל שחרית עם הנץ החמה בשדה התעופה לוד בישראל. חששנו שלא יהיה מניין בנץ לרב, והחלטנו במטוס כי חלק מאתנו יישאר בשדה התעופה כדי שלרב יהיה מניין עם נחיתתו בישראל, שעה אחרינו.

הרבה פעמים מדברים על נסים שקורים לצדיקים. אבל כשרואים את זה בעיניים ממש – זה אחרת. אין שום הסבר למה שקרה שם, כי כשהגענו לשדה התעופה בישראל ראינו את הרב לפנינו בביקורת הדרכונים. זה היה פלא גמור, כי ידענו את השעה שבה הוא המריא בבודפשט וידענו שהוא טס במטוס רגיל ולא במטוס קונקורד מהיר. הוא יצא שעה אחרינו והגיע לפנינו.

אני איש עסקים, אדם ריאלי לגמרי. במו עיניי ראיתי את הרב מגיע לפנינו לישראל. אין לזה שום הסבר רציונאלי. בדקתי אחר כך את כל הפרטים וזה רק "קפיצת הדרך". אנחנו יודעים שהרב מאוד מקפיד להתפלל כל ימיו בנץ החמה. אנחנו גם יודעים ש"הקובע מקום לתפילתו, אלוקי אברהם בעזרו". לא ידענו עד כמה זה חשוב עד שראינו בחוש איך ארץ ישראל קפצה לקראתו של הרב. שיתפלל שחרית עם נץ החמה בבית המדרש שלו, בנחת ובשלווה. (איציק גולן, גבעת-שמואל)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 ובכן נקדישך מלך, כהלכת גובראין יהודאין בתפילות של תמידין כסדרן ומוספים כהלכתן עפ"י מנהגי המקובלים...,ומה נאה יותר למקדש מעט של ממ"ה הקב"ה, שיבנה לרצון ביום קבלה מרצון. 
 את הספרים הללו הגיהו לפני הפרסום שני אנשים: הרה"ג שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל, שהיה בימים ההם כבר ידוע כרב חשוב, והרב מרדכי אליהו זצוק"ל, שהיה בימים ההם בחור צעיר לימים. 
 התקשרתי לרב והרב אמר בצורה פסקנית: "אתם רוצים להוציא לעז על ילד כשר בישראל?!" מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה) בראשות הרב מנחם בורשטיין הוקם ביוזמתו הברוכה של מו"ר הרב. 
 הוא קרא לשוחטים ודיבר על ליבם כי התיקון של הסכינים הוא לטובתם. הוא הביא להם מומחה שילמד אותם איך להשחיז את הסכינים שלא יהיו בהן פגימות והסיר את החשש מליבם שרוצים לסלק אותם ממשרתם. 
לפני שנולדה בתנו הרביעית הייתה לי הפלה, ומיד אחריה גילו אצלי ברחם צ'יסטה חשודה מאוד. אחרי הפלה מצבה הנפשי של כל אישה הוא רגיש מאוד, וההודעה על צ'יסטה חשודה שיש ברחם ערערה את מצבי עוד...
 המפתיע היה שלא דיבר כל כך בשבח הזוכים, אלא בעיקר דיבר בהתפעלות רבה על כך שאחד מן המתמודדים קיבל שאלה, חשב מעט וענה בפשטות: "איני יודע", מבלי לנסות לענות בכל זאת איזה משהו, אלא לא...
 אמרו לו הרופאים שמכיון שמנהגו היה לישב על הרצפה ולכתוב על הנייר ודבר זה גורם לו לעייפות יתרה ולכן עליו לצאת החוצה ולטייל מעט ולנשום אויר צח ונקי... 
 אך הרב אליהו ז"ל אחז בכיסא ומשכו בחוזקה אליו באומרו :"אתה לא זז בשבילו". בשעת כתיבת האותיות, הרב פנה כחבר אל כל אחד מהנוכחים באומרו: ''כבודו יכתוב אות פלונית וכבודו יכתוב אות פלונית''. 
 אותו אדם היה נבוך מעט והשיב שלא, הוא לא אישה. או אז אמר לו הרב: אם כך, בוא תעמוד עם הגברים ותקבל ברכה. 
 רק כעבור שנתיים, כשנפתחו שערי רוסיה, הוא הבין למה רמז לו הרב אליהו ברוח קודשו שאמר לו "כשעכשיו יפתחו את החומות". ויהי לפלא. 
 כשהגיע תורו של חכם עבודי להביע את דעתו, אמר: "חכם מרדכי הוא רבי אלופי ומיודעי". מטבעו היה הרב סלמאן חוגי שתקן גדול יום אחד ישב בבית הדין והגיעו לעסוק במקרה של אדם החייב שבועה. 
סיפר הרב רפאל יצחק הרקם ממלבורן שבאוסטרליה: פגשתי פעם איש עסקים גדול שסיפר לי את הסיפור הבא: יש לי הרבה עסקים עם גויים, וכל פעם שאני יושב איתם אני מתבייש שאני יושב עם כיפה. אבל...