סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

סגולה בכפית

הרב
זצ"ל היה חולה, ועל כן ביקש מהרב יהודה מוצפי זצ"ל שילך במקומו ויערוך
חופה שהוא היה אמור לערוך באותו יום. בעלי השמחה קצת התאכזבו, אבל הבינו שאין
ברירה ורק אמרו לרב מוצפי: אם אתה בא במקום הרב אליהו, תעשה את זה כמו שהרב היה
נוהג לעשות, עם הכפית הקטנה.

הרב מוצפי ליווה את הרב
בחופות רבות שערך, ולא זכר שהרב אליהו היה משתמש בכפית קטנה. הוא החליט אפוא
לשאול את הרב על מה מדובר. כאשר הרב זצ"ל שמע את השאלה הוא צחק וסיפר: פעם
ערכתי חופה באותה משפחה והייתי מעט מצונן. כיוון שעורך הקידושין צריך לטעום מעט
מהיין לפני שהוא נותן לחתן ולכלה, החלטתי שכדי שלא אדביק אותם אשתה מן היין
באמצעות כפית קטנה ולא ישירות מהכוס.

אותה משפחה חשבה
שמדובר באיזושהי סגולה מיוחדת, ולכן ביקשו להמשיך עם הסגולה הזאת.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

במסילת ישרים (פרק יט) כותב הרמח"ל כי חסידות היא לעשות חסד עם אחרים: וְהִנֵּה גְמִילוּת חֲסָדִים הוּא עִקָּר גָּדוֹל לֶחָסִיד, כִּי חֲסִידוּת עַצְמוֹ נִגְזָר מֵחֶסֶד, וְאָמְרוּ זַ"ל (אבות א), "עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, וְאֶחָד...
סיפר הרב גד רווח מבאר שבע, שמכיר את בעל המעשה: בחור ירא שמים שמכין יינות בוטיק נתן לפני פורים לרב זצ"ל יין מתוק שהכין וקיווה שהרב יטעם ממנו וישתה ממנו גם בפורים. כעבור כמה ימים...
מספר ר' שאול קוקה: כשהייתי ילד למדתי אצל מרן הרב אליהו זצ"ל בתלמוד תורה "תורת אהרון", ולמרות שהייתי ילד בתלמוד תורה הרגשתי את האהבה הגדולה שלו לילדים, ואני מצדי החזרתי לו אהבה והייתי קשור אליו...
כשרואים את זה בעיניים ממש – זה אחרת. אין שום הסבר למה שקרה שם...
 למחרת בבוקר התעוררתי מההרדמה בעקבות הניתוח, והצוות הרפואי שבא לבדוק אותי לא האמין שאני מסוגל להזיז את הידיים ואת הרגליים. 
 למרות שהוא רב כל כך גדול, אחראי על כל כך הרבה אנשים ורבנים וישיבות, ואני רק על ישיבה אחת – הוא כיבד תמיד את החלטתי. ואת זה לעולם אי-אפשר לשכוח!