הרב שלמה כהן, ראש ישיבת "אור ודרך", הוציא שולחן ערוך של חכמי המערב והכניס בו הרבה אחרונים חשובים. בספרו הוא מספר מעשה שהיה עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל. וכך היה המעשה: הרב זצ"ל הגיע לשמחה ודחקו בו שיאכל. אבל הרב כמנהגו לא אכל אוכל שלא בושל בביתו. בעל השמחה ידע שיש בירה שהרב כן שותה, כי הוא סומך על הכשרות שלה, וביקש שיביאו מהבירה הזאת יחד עם כוס גדולה של אליהו הנביא. הוא מילא את הכוס עד אפס מקום ודחק ברב שישתה.
ברגע מסוים, מרוב התלהבות, הוא שפך את כל כוס הבירה על הרב, עד שנהייתה ממש שלולית בגלימתו של הרב. הנוכחים היו נבוכים, ובעל השמחה שבטעות שפך על הרב את הבירה היה נבוך מכולם.
אבל כל המבוכה הזאת הייתה רגע קצר ביותר. מיד קם הרב ואמר "נשפך יינו, סימן יפה הוא לו". ולמרות שזאת הייתה בירה ולא יין, לרב זה לא היה משנה, הוא קם ממקומו וחיבק את בעל השמחה וקם לרקוד איתו. כשיצא הרב מהאירוע הוא הודה שוב במאור פנים לאותו יהודי נבוך, על הסימן היפה שקיבל ממנו.
כעבור כמה חודשים הגיע הרב לשמחה אחרת, ולאותה שמחה הגיע היהודי ששפך את הבירה על בגדי הרב. התגובה של מרן הרב הייתה כל כך משמעותית בשבילו, עד שמרוב שמחה הלך להביא שוב את אותו סוג בירה ולמזוג לרב. אמר לו הרב בחיוך: סימן יפה מספיק פעם אחת.
