במשפחה
ותיקה בשכונת קריית משה בירושלים נפטרה בפתאומיות אם המשפחה בגיל 60. אבי
המשפחה, שהיה מבוגר מאשתו בכ-15 שנה, התקשה להיות לבד, בעיקר בלילות, והבנים
והנכדים עשו תורניות לילה בבית אבי המשפחה. משראה האב שהסדרי הלינה מכבידים על
המשפחה, חשב להתחתן עם אישה שתהיה "עזר כנגדו", וכן כפי שנאמר
"לא טוב היות האדם לבדו", וביקש את עצתו של הרב אליהו זצ"ל איך
לעשות את הדבר בחכמה, שכן הבנים והבנות התנגדו לנישואי אביהם עוד בטרם חלפה שנת
האבל הראשונה. הרב אליהו זצ"ל הבין שמעבר למצב הרגשי העדין, הבנים והבנות
חוששים שיפסידו את הירושה שלהם, וביקש מהאב שיזמין את הבנים והבנות לבוא יחד
איתו אל הרב שידבר על ליבם. הרב דיבר עם הבנים והבנות ואמר לאביהם בנוכחותם: אתה
יכול להתחתן, בתנאי שתשמור על הירושה שלהם ולא תקפח אותם. דברים אלו של הרב
הרגיעו את המשפחה וחששם נמוג וכך גם התנגדותם, ולהיפך התחילו להבין שהמהלך, עם
כל הקושי הרגשי,יהיה לטובת אביהם ולטובתם. אותו אדם התחתן, ולפי עצתו של הרב הם
חתמו על הסכם נישואין שבו היה מוצהר שהאישה לא תירש דבר מלבד זכויות הפנסיה
שתקבל מבעלה.
