לפני כשנתיים אמר לי הרב זצ"ל: לכי לקנות בית. אני מודה שכמעט צחקתי – איך אקנה בית ואני במינוס גדול? הבנק לא ייתן לי. אבל הרב לא ויתר ואמר לי: לכי לבנק, תבקשי משכנתא ואל תדאגי.
וכך היה. אישרו לי משכנתא, למרות הכול.
התחלתי לחפש דירה ומצאתי בהר-חומה. שמחתי מאוד, כי הדירה הייתה בשכנות לאחי וגיסתי. שאלתי את הרב והוא אמר לי: אל תקני את הבית הזה. כעבור חודשיים הפרויקט נפל, ואני כמובן שמחתי שלא קניתי. שאלתי את הרב היכן לקנות דירה, והוא השיב לי: "תיקני דירה בגילה או בקריית-יובל. גם קריית-מנחם זה טוב. את צריכה אזור שמתחרד. אחרי כמה שנים, כשהמחיר של הדירה יעלה, תמכרי ותקני איפה שלבך יחפץ". במשך שנתיים המשכתי לחפש לפי הוראת הרב, אבל ללא הצלחה, וכמעט שהתייאשתי.
בערב יום כיפור לאחר פטירת הרב הלכתי לציון של הרב ואמרתי לו: כבודו אמר לי לקנות בית, אני מנסה שנתיים ולא מצליחה. אני מבקשת מהרב שיקיים את הבטחתו ואני אארגן קבוצה של בנות שתעשה משהו לעילוי נשמת הרב.
ביום שני שבוע לאחר מכן נודע לי על דירה בקריית-מנחם שרוצים למכור. הבעיה הייתה שהמחיר הנדרש היה גבוה ממה שהיה לי. בכל זאת נסעתי לראות את הדירה, והתלהבתי. הבעיה הייתה, שהמוכר ביקש 830,000 שקלים, סכום שלא יכולתי לעמוד בו. התווכחנו על המחיר, ולפתע הוא אמר: "אני לא אדם דתי, את הדירה פרסמתי בערב ראש השנה לפני שבוע ומייד הגיע יהודי מבוגר חרדי ורצה את הדירה. הוא התווכח אתי שעות על המחיר של הדירה ולא ויתר עד שהסכמתי לרדת לסכום" – וכאן הוא נקב בסכום נמוך ממה שדיברנו.
ממשיך בעל הבית ומספר: "קבענו שנחתום על חוזה אחרי ראש השנה, אבל הוא נעלם ואין לי מספר הטלפון שלו. כנראה שהוא נלחם עבורכם. אני מוכן למכור לכם בסכום שקבעתי עם החרדי".
נדהמתי מהסיפור. וכמובן שקניתי את הדירה במחיר הנמוך משמעותית. סכום שהיה בדיוק המשכנתא שהבנק הסכים לתת לנו. (תהילה חקשון, קריית-מנחם, ירושלים)
