מספר מנשה משה מירושלים: חמי, שייבדל לימים ארוכים וטובים, חלה במחלה הארורה. לאחר ניסיונות רבים של טיפולים וניתוחים מצבו החמיר, והרופאים היו אובדי עצות בקשר למצבו.
ב"ה זכינו והגענו אל הרב זצ"ל, מצפים לשמוע ממנו דבר נחמה. הרב שמע את הדברים בנחת, ולאחר מכן הניף את ידו בתנועת ביטול. כאילו הוא מגרש את הקושי ואת החולי. לאחר מכן הורה לנו לנסוע מיד למושב אורה, לקנות עוף זכר חי, לעשות כפרות לחולה, לגשת לשוחט במושב שישחט את העוף, ובעוף נעשה ארוחה לעניים שיברכו והחולה יחלים.
יצאנו מהרב עם כוחות מחודשים, רצים לעשות כעצתו, אך לצערנו התברר כי השוחט שם נפטר שבועיים קודם לכן. בסיעתא דשמיא התברר כי במושב סמוך יש שוחט שעכשיו סיים את ההסמכה, ובאורח פלא היה לו גם לול עופות קטן בחצר עליהם "התאמן" בשחיטה.
השוחט בחר עוף, עשה כפרות לחולה, שחט את העוף ונתן לנו אותו מפורק ומוכן לבישול. עכשיו לא נותר לנו אלא למצוא עניים כדי שנוכל להחיל את הברכה על החולה באמצעות העוף הזה. בעודנו חוככים בדעתנו, היכן זה נמצא עכשיו עני כזה, והנה אני פוגש חבר שמספר לי שהוא בדרך לבקר מישהו שהוא מטפל בו – בן לניצולי שואה אביון ודל. הרגשנו שהרב מלווה אותנו לכל אורך התהליך הזה, כדי שיהיה הכי טוב והכי מהר שאפשר. כמובן שנתתי לחבר את העוף, ובערב הוא התקשר ואמר כי בישל לעני את העוף לסעודה והוא ברך ואכל ברוך השם.
תודה לאל, בזכות בורא עולם ובזכות עצת הרב זצוק"ל, חמי שיבדל לחיים טובים וארוכים הבריא והוא אתנו בבריאות ובשמחה.
