הרב אליהו זצ"ל לא היה מעיר לנו, החזנים, על נוסח התפילה או
על אורכה. רק על דבר אחד היה הרב מעיר לחזנים, על ברכת כהנים. הוא היה אומר להם
לא להאריך בניגון בשעה שהכהנים נמצאים עם ידיהם מוגבהות. כי החזן מאריך, ולכהנים
כואבות הידיים.
הרב גם היה מזהיר לחזן שלא לשנות מאקאם תוך כדי ברכת כהנים. החזן, שהוא מומחה,
יודע לעבור ממאקאם למאקאם תוך כדי הברכה. אבל הכהן לא מומחה בנגינה, והוא מברך
בניגון של שליח הציבור. ואם אתה משנה לו מקאם תוך כדי הברכה, הוא עלול להתבלבל
ולבלבל כוונתו.
(ר' עזרא ברנע, חזן בית-הכנסת "היכל יעקב")
