לפני שנים, כשהרב היה הרב הראשי, היינו בעלי ואני בדיון משפטי, מול
גורם רפואי, בבית הדין הרבני בתל-אביב. לפתע הופסק הדיון. הרבנים התנצלו ואמרו
שהראשון לציון הגיע, ואנו התבקשנו לחכות מעט בחוץ.
הרב התקרב עם הפמליה המלווה אותו בכבוד גדול. אני עמדתי בצד ליד הקיר. הייתי
בהיריון מתקדם והרב ראה אותי. הוא פנה אליי, הביט בי בעיניו המאירות, חייך ואיחל
לי: "שתהיה לך לידה בשעה קלה". אכן הלידה הזו הייתה הקלה ביותר
שחוויתי, אבל מה שריגש אותי הייתה תשומת הלב של הרב הדגול לאישה אלמונית העומדת
במסדרון הרבנות.
