סיפר
שמעון פדר: היינו נשואים כשבע שנים, עשינו טיפולים שונים, אך דבר לא הועיל ולא
זכינו לילדים. הלכנו לרב זצ"ל וסיפרנו לו את כל התלאות שמצאו אותנו בשבע
השנים הרעות הללו. הרב שמע וניכר עליו שהסיפור שלנו כואב לו, ואז הוא דפק על
השולחן ואמר: טיפול אחרון.
המכה על השולחן והאופן שבו
נאמרו הדברים הועיל. נראה שהיינו נוכחים במצב שבו הצדיק גוזר והקב"ה מקיים,
כי מיד אחר כך נולדו תאומים. חזרנו לרב ואמרנו לו תודה על הברכה שלו, והוא אמר
לנו שזאת רק ההתחלה. ואכן, שנה וחצי אחר כך נולדה בת, ואחר כך זכינו עוד לשני
בנים. מי ייתן לנו תמורתו.
