סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

צדיק גוזר

בתחילה היינו נבוכים, וכי איך נוכיח לילד שדווקא כן לקחנו אותו לרב להתברך? לא ידענו איך נצא מהמצב הזה, ואיך נחזיר את הילד ללימודיו. אלא שאז נזכרנו באותה תמונה. הבאנו אותה לילד שייווכח, ולשמחתו לא היה גבול.

סיפר הרב ברוידא: בהגיע בננו לגיל שלוש עשינו לו "חלקה".
כפי שהרב היה עושה בכל פעם שהיו באים אליו לעשות כך, הוא שאל האם יש מצלמה, כדי
שתישאר לילד תמונה למזכרת. לרב הייתה סבלנות גדולה בעניין הזה, ואחרי שההורים
היו מצלמים הוא היה שואל אם הם מרוצים מהתמונה, שכן אם לא הוא היה מציע לצלם
שוב. הצטערנו מאוד, כי גילינו ששכחנו להביא מצלמה. אבל היה שם מישהו שהציל את
המצב, נזכר שיש לו מצלמה במכונית, והלך והביא אותה וצילם את בננו עם הרב.
 
לימים גדל הילד, שמע על הרב זצ"ל ובא אלינו בטענה קשה: מדוע לא הכרתם לי
את הרב? מדוע לא לקחתם אותי אליו? הוא כעס כל כך, עד שבמשך שלושה ימים סירב ללכת
לתלמוד תורה. בתחילה היינו נבוכים, וכי איך נוכיח לילד שדווקא כן לקחנו אותו לרב
להתברך? לא ידענו איך נצא מהמצב הזה, ואיך נחזיר את הילד ללימודיו. אלא שאז
נזכרנו באותה תמונה. הבאנו אותה לילד שייווכח, ולשמחתו לא היה גבול.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

מרן הרב אליהו זצ"ל היה ידוע בזהירותו הרבה בענייני מאכלים. הוא לא היה אוכל אלא מה שהרבנית בישלה, וכשהיה נוסע לחו"ל היה אוכל רק קרקרים שהרבנית הביאה מהארץ או דברים אחרים שאין בהם שום חשש....
במסילת ישרים כותב הרמח"ל כי חסידות היא רצון לקומם ולרומם את עם ישראל. וכך כתב "וְדָבָר זֶה בֵּאֲרוּהוּ בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב (רבה פרק ד), אָמְרוּ, "כָּל חָכָם מִיִּשְֹרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְבַר תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ...
רצינו מאוד ילדים נוספים, אבל כל הניסיונות שלנו לא עלו יפה. אחרי שניסינו את הדרכים הטבעיות והרגילות, החלטנו לבוא אל הרב זצ"ל ולקבל ממנו ברכה
לפתע הגיע ברנש חצוף והעיף את המצנפת מעל ראשו של כבוד הרב. אני זוכר היטב את התמונה הזאת, כיוון שאני, כמו האנשים הרבים שהקיפו את הרב, נמלאנו כעס ואולי גם בושה גדולה מהמעשה הזה. אבל...
ברוך לא רק דיבר, כי אם מיד עשה. הוא הביא אותי אל הרב, הציג אותי בפניו וביקש שיברך אותי שאתחתן. הרב הסתכל אלי, הניף את ידו בתנועה נחרצת ואמר: עוד השנה אתה מתחתן! ואכן, לא...
הרב שם לי כמה חפצים מול העיניים ולא זיהיתי אותם. עד היום אני זוכר את המבחן ראיה שהרב עשה לי. הרב אמר לי: אם כן, יש לי בשבילך עצה. תכין את השיעור בעל-פה ותלמד אותם...