ממשיך
ומספר ר' שאול קוקה: אני זוכר שפעם הייתה מגיעה לציון אישה אחת בכל יום, בוכה
והולכת. בדרך כלל אני לא שואל אנשים מה הם צריכים, אבל כיוון שבאה יום יום ובוכה
שאלתי אותה האם היא צריכה משהו. סיפרה לי אותה אישה שגילו בגופה גידול והיא עושה
הקרנות, אבל הגידול התפשט. לדעת הרופאים נותרו לה עוד חודש או חודשיים לחיות,
ולכן היא באה לציון לבכות. שאלתי אותה האם היא מאמינה בישועות, והשיבה שכן.
אמרתי לה שבישועות יש גם רפואה. כך אומר ירמיה הנביא (יז יד): "רְפָאֵנִי
ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה". סיפרתי
לה שמרן הרב אליהו זצוק"ל היה מלמד אותנו לקרוא בציון של החיד"א את
התהילים על פי האותיות שלימד החיד"א והיינו רואים בזה הרבה ישועות. הצעתי
לה שנביא 10 בחורי ישיבות והם יקראו בשבילה את כל התהילים על פי האותיות חיד"א.
והיא הסכימה. אחרי שבחורי הישיבה קראו את התהילים לפי החיד"א היא המשיכה
ללכת להקרנות, והאחות בבית החולים אמרה לה שיש שינוי גדול במצב הגידול וצריך
לקרוא לרופא. הרופא הגיע, בדק ואמר לה: אני לא יודע איך להסביר מה קרה כאן, קרה
לך נס. הגידול שלך נעלם.