סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

ריקוד של רפואה

סיפר הרב שלמה בן אליהו, רב מטה אשר ואחיינו של הרב זצ"ל: בכל שנה נהגתי להגיע להילולה של רבי יהודה בר עילאי ביחד עם הרב אליהו זצ"ל. באחת השנים הרב אחז בידי ושאל מדוע אינני רוקד. אמרתי לו שבגלל כאב בברכי אני לא יכול לרקוד השנה. הרב שאל: כאב בברך? מה פתאום, איזה כאב? תתחיל לרקוד.

השבתי לו שאשמח שיברך אותי, והוא חייך ואמר: נראה לך שלא בירכתי אותך? בוודאי שבירכתי. תתחיל לרקוד. התחלתי לרקוד ולהפתעתי הכאב היה כלא היה, וכך עד עצם היום הזה.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 אלא שהיו לו שתי שאלות אל מרן הראש"ל: האחת, מדוע הורה לו הרב לטבול במקווה; והשנייה, מה הטעם ללמוד את כל הספר מתחילתו ועד סופו לפני הלימוד בעיון. 
הרב, שהיה על הבמה ודרש, שמע את הדברים, היסה את הרב לופס ואמר: זה בסדר גמור, הילד יכול להמשיך לשבת. במקום היו עוד אנשים שהחליטו למחות על הדבר ורצו שאפנה את המקום, אבל הרב לא...
 כששכב על מיטת חוליו וראינו שהוא עומד להיפטר מן העולם אמרנו לו ברכות אחרי רגע הניד את ראשו לאות חיוב אמרנו שבת שהה רגע ואחר הנהן. 
 הרב לא קיבל את דבריו של הרב אליהו ז"ל, כי לא הכירו, ואמר לו שוב: אני אוסר עליך להוציא לעז על המקווה שלנו. 
 אחר כך בירך הרב את האישה ואמר לה שהוא מברך אותה בחתן שהיא והוא יהיו ממש דבר אחד ויתקיים בהם "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". 
 משעלו לארץ ישראל כבדו את עמדת ההלכה שנפסקה בשו"ע לפיה אין מניחין תפילין בחולו של מועד.... 
 הפריחה הרבה שהייתה שם גרמה לו סבל קשה, ואחרי הברכה על האילנות הוא בא אל הרב ואמר לו: קשה לי עם הפריחה. 
 הסתכל בהם הרב, ואמר להם: "מיטותיכם לא מכוונות כהלכה". בתחילה הם לא הבינו, אך שבו לביתם ובדקו ונוכחו לראות שאכן כך הוא. 
 משסיימנו, אמר לי הרב מייד: "תיכנס לראות מי נמצא בתוך חדר ההלוויות וחזור אלי". נכנסתי וראיתי שאכן בפנים נמצא אלחנן אתאלי ואילו בחוץ, בהלוויה, נמצא מישהו אחר שהוצא בטעות כאלחנן. 
 כמה חודשים לפני שהאדמו"ר הפסיק את דבריו עם הציבור ונכנס לטיפול רפואי, הוא התקשר בעצמו אל מו"ר הרב אליהו זצ"ל ודיבר איתו בטלפון סמוך לחצות לילה. 
 אפשר להציל אותו: "ברא ליה הקב"ה פריק דיפרוק ליה מידא דמחבלין, ודא אחוי דקריב ליה, שנאמר (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדיו וגו', וכתיב בא אל אשת אחיך ויבם אותה וגו', בגין דנשמתיה לא...
 החוקר חיים בר-דרומא כתב ספר "וזה גבול הארץ" ובו הוא נוקט כדעות שמרחיבות את גבולות ארץ ישראל.