סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד

מספר
אלעד מורנו: היום אני נשוי ואב לילדים, אבל יש דברים שלא שוכחים כל החיים למרות
שהם קרו לנו בילדות. אחד מהם היה ביום הולדתי בגיל שש או שבע. אבי רצה שאקבל
ביום הזה ברכה מהרב זצוק"ל, ולקח אותי לסיום מסכת בביתו של הרב בקריית משה.

אחרי הברכה ישבו האנשים סביב הרב ולמדו ממנו את סיום אותה
המסכת. אני כמובן לא הבנתי את מה שהם למדו, זה לא הפריע לי, ישבתי ביניהם עם כתר
על הראש וכדרכם של ילדים אכלתי חטיפים תוך שאני מרעיש.

אנשים סביבי ניסו לרמוז לי להיות בשקט, אבל הרב אליהו אמר להם: תניחו לו, הוא
ילד, היום יום ההולדת שלו. זו השמחה שלו. אנשים חשבו שלא שמעתי, אבל שמעתי גם
שמעתי גם את מה שהם אמרו וגם את מה שהרב אמר. הרבה אירועים שעברו עלי שכחתי, אבל
את האירוע הזה ואת היחס הזה כנראה לא אשכח לעולם. על זה נאמר "שְׂפַת אֱמֶת
תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי פרק יב יט).

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

והנה מגיעים שני אנשים שעזרו לו לדחוף את המכונית, אחד מבוגר ואחד צעיר. כשיצא להודות להם על העזרה, ראה שבעצם מי שעזר לו לדחוף את רכבו היו הרב אליהו זצ"ל והעוזר שלו. 
לא הבנתי למה התכוון הרב עד שהגעתי לניתוח. בבדיקות שעברתי בסמוך לניתוח לא היה כל סימן ורמז לגידול. זה היה מפליא איך הגידול נעלם לו. 
הרב כתב לו: כל רב רשאי לפסוק במקומו לפי מה שזכה ללמוד תורה, ואין רשות לאף רב אחר להתערב. אותו אדם לא הרפה וכתב: הרב שואל מה דעת הרב. על כך השיב הרב: אבל אם...
הצילומים של הילד עם הגידול היו אצלי ביד, והרמתי אותם בזהירות להראות לרב שיש לילד גידול סרטני...סיכם הרב ואמר לילד: אין לך כלום. לך! 
יהודי קשיש וירא שמיים גדול מתרעם על האנשים ששוכחים להזכיר בראש חודש "יעלה ויבוא" תמיהתו גדולה שבעתיים על כך שאותם יהודים גם אינם מרגישים הארה של ראש חודש... את התשובה לכך קיבל מהרב עוד באותו...
זכינו גם בבת מתוקה וגם בשיעור גדול בענווה. איך אדם שהיה הרב הראשי לישראל מתקשר לאישה פשוטה כמוני ומברר אתה פרטים כדי לפסוק את ההלכה הכי מדויקת שאפשר!