סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

שלום לרחוק ולקרוב

יש
הרבה סיפורי מופתים על הרב אליהו זצוק"ל. אבל לי יש סיפור שהוא מופת של
התנהגות ורגישות. פעם הגיע הרב מרדכי אליהו זצ"ל לקבוע מזוזה בחנוכת בית
בחיספין בביתו של נכדו, הרב עמיחי אליהו.

חיספין הוא יישוב
כפרי שיש בו שתי ישיבות ובתי ספר, והוא מורכב מבתי קרקע ושבילים ברוחב מטר וחצי
בין כל בתי היישוב.

בדרכו לבית נכדו הלך הרב על אחד
השבילים הללו, וקהל גדול של מלווים ליווה אותו. אשתי, שהלכה על השביל שבין
הבתים, מצאה את עצמה פוסעת מול השיירה של המלווים עם הרב. היא לא רצתה לעמוד
בדרכה של השיירה, לא היה נעים לה והיא התרגשה והתביישה, ולכן סטתה מהשביל ועמדה
מאחורי עץ צדדי.

כאשר הרב עבר בשביל, הוא קלט מה שקרה,
וכשעבר במקום עצר לרגע, בירך את אשתי והמשיך ליעדו. האירוע הזה היה רגע קטן, אבל
לנו הוא דרך חיים. הבנה שצדיק גדול הוא האדם שמכבד באמת כל אדם, כמו שכתוב בפרקי
אבות.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 למרות שהוא רב כל כך גדול, אחראי על כל כך הרבה אנשים ורבנים וישיבות, ואני רק על ישיבה אחת – הוא כיבד תמיד את החלטתי. ואת זה לעולם אי-אפשר לשכוח!
הרב שאל אותי: איך תעלו לבית בשבת? מן הסתם יש פה מעלית שבת, אבל היא לזקנים ולחולים. הייתי מעט נבוך, לא חשבתי על זה, אבל בתשובה ביקשתי מהרב שיברך אותי ואת בני ביתי שלא נהיה...
עברתי עינויים קשים מאוד על-ידי אחינו, אנשי השב"כ, שכללו מכות, השפלות ואי מתן אוכל ושתייה במשך שלושה ימים. שמו אותי בצינוק בחום של כ-40 מעלות במשך 12 ימים רצופים, ואף הכניסו 10 עכברים לתא כשנרדמתי,...
פעם אחת הרב נכנס למקום שבו אנחנו עושים את ההרצאות. הוא הסתכל על האולם, שהיה למעשה מרתף, ואמר לנו: זה מקום קטן, אתם צריכים מקום גדול פי אלף מהמקום הזה!
הסבא שלך עשה אתנו טובה גדולה. בתי כבר עברה את גיל שלושים ועדיין לא נישאה. היינו מודאגים. באתי אל הרב ושאלתי אותו מה לעשות. הרב שאל אותי האם עשינו לבתנו סעודת הודיה כשהיא נולדה, והשבתי...
שבוע לאחר מכן נפקדה אשתי וילדה בת. אחר כך היא נפקדה שנית וילדה תאומים, בן ובת, ומאז נולדה, ב"ה, בת נוספת.