סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

שלושה עוברים חיים ונושמים ברחמה

אולם כמו שאמר לה הרב בחלום – כך היה. בבדיקות שנעשו לה גילו שלושה עוברים חיים ונושמים ברחמה. כצפוי, הרופאים אמרו שצריך לדלל כדי לשמור על העוברים. אבל היא נצמדה להבטחה של הרב בחלום וילדה את שלושתם ממש כמו שהרב אמר: לפני הזמן אבל בריאים ושלמים. הברית הייתה בזמנה...

יורם ואשתו גרו בשכונתו של הרב אליהו זצ"ל. מאז חתונתם עבר
זמן רב, אבל הם לא זכו להיפקד. יורם הגיע אל הרב לבקש עצה וברכה והרב אמר לו:
אני מבטיח לך שיהיו לך ילדים. אבל ההבטחה לא התממשה. כך חיכו יורם ואשתו עם
ההבטחה של הרב עוד שנים ארוכות, ובכל פעם שהם באו אל הרב הם שמעו את אותן
המילים: אני מבטיח לכם שיהיו לכם ילדים.
 
הציפייה לא הייתה לשווא. כתום שבע-עשרה שנה הם זכו בתאומות – שתי בנות יפות
וטובות. הם ראו בחוש איך ההבטחות של הרב הולכות ומתממשות.
 
לאחר זמן מה, הרב אליהו נפטר ובתוך שנת האבל חלמה אשתו של יורם את הרב אליהו
בא אליה בחלום ומבשר לה: את שוב בהיריון. יש לך שלישייה. שלא תתפתי לעשות דילול
עוברים. את תלדי אותם לפני הזמן, אבל הברית תהיה בזמנה.
 
מיותר לספר שיורם ואשתו ציפו לבן שישלים את השמחה. ועם כל זה, האישה לא האמינה
שיש לה שלישייה. היא הרי כבר לא צעירה וכבר עברה את גיל הארבעים, ועכשיו ברכה
משולשת כזאת?
 
ואולם כמו שאמר לה הרב בחלום – כך היה. בבדיקות שנעשו לה גילו שלושה עוברים
חיים ונושמים ברחמה. כצפוי, הרופאים אמרו שצריך לדלל כדי לשמור על העוברים. אבל
היא נצמדה להבטחה של הרב בחלום וילדה את שלושתם ממש כמו שהרב אמר: לפני הזמן אבל
בריאים ושלמים. הברית הייתה בזמנה.
(השם שמור במערכת)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

כולנו מכירים את הסיפורים על ריבת האתרוגים של הרב אליהו זצ"ל, ריבה שהייתה מחוללת פלאים בקרב נשים עקרות. יש על כך אלפי סיפורים שנמצאים בספרי "אביהם של ישראל", וכמה מהם גם בספר הזה. הסיפור הבא,...
סיפר הרב אברהם אליהו, נכדו של הרב זצ"ל: היה זה באחת משבתות החורף, בהיותי כבן שבע. הרב התנהל לאיטו עם קבוצת מלווים שליוותה אותו לביתו, וכדרכו השיב על שאלותיהם. לפתע החל יורד גשם מלווה ברוחות...
הבן חזר ארצה, והמקום הראשון שהגיע אליו משדה-התעופה היה ציונו של הרב בהר המנוחות בירושלים. הוא הגיע לשם, געה בבכי תמרורים, ומאז רק הלך והתעלה. היום, ברוך ה', הוא מקפיד על קלה כבחמורה, כיפתו יציבה...
הבדיקות הנוספות אישרו את החשד שהיה לרופאים, כי שני העוברים נושאים מחלות רבות ומסוכנות ויש הכרח להפיל את שניהם מיד. אמי חזרה הביתה כשהיא בוכה מרוב צער. אבי רץ שוב לרב אליהו, לבקש ממנו עצה...
אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל.  מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה?...
הפעם ניגש עוזרו של הרב אל הרב ואמר בשקט: "כבוד הרב, כבר היינו בדרך לברית". "ומה עם לב אלמנה?" – רמז לו הרב. לקיים מה שנאמר: "ולב אלמנה ארנין!".