סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

שער הכוונות האמיתי

סיפר
הרב משה ברכה, צלם השיעור "קול צופייך": הרב זצ"ל היה הסנדק של
בני. כשנולד בני הבא אחריו ידעתי שהרב לא יאות לשבת שוב סנדק, כיוון שנהג לא
לשמש כסנדק פעמיים אצל אותה משפחה, ולכן ביקשתי מהרב שיברך את ברכות הברית עם
כוונות.

באותה תקופה למדתי בעצמי כוונות, ולכן הרב ביקש
שדווקא אני אברך את הברכות. הרגשתי שזאת יוהרה, כי יהיו שם רבנים גדולים, אבל
הרב אמר שזאת אינה יוהרה והוא רוצה שאני אברך עם כוונות. ניסיתי שוב לומר שאולי
זה טורח ציבור, אך הרב השיב: אתה לא מחייב אף אחד, מי שרוצה ללכת יכול ללכת.

היה לי שבוע להתארגן, אספתי כל מיני חוברות וספרים של
כוונות הברכות בברית המילה והבאתי לרב שיחליט מאיזה ספר לברך. הרב עבר על הספרים
בזה אחר זה ואמר שהם בסדר, אבל כאשר הגיע לספר הרביעי הוא אמר לי: מהספר הזה אל
תברך.

שאלתי למה, הרי המחבר תלמיד חכם, והרב השיב ואמר:
תסתכל בהקדמה. אני לא יודע איך הרב הספיק לקרוא את ההקדמה בשתי דקות, אבל אכן
בהקדמה כותב המחבר שכל מי שיברך מספר אחר הוא טועה, והאמת נמצאת רק בספר שלו.
ולכן לשיטתו רק מי שיתחבר לדברים שכתב ידע שהוא בכיוון הנכון.

הרב אמר שזאת הטעות הכי גדולה של המחבר, והוא בטוח שבספר
ישנן עוד הרבה טעויות. הרב הסביר ואמר: ישנן הרבה שיטות, ואי אפשר לפסול שיטה
אחרת. ברור שיש שרלטנים שלא צריך ללמוד מהם, אבל כשיש שיטות שונות, זה בסדר. הרב
היה מכבד כל אחד בשיטה שלו ומעולם לא פסל מי שנוהג בשיטה אחרת משלו. אולי לכן
דווקא ממנו זכיתי ללמוד את הדרך המיוחדת הזאת.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

לפני שאחי היקר נסע לשליחות במקסיקו הוא ביקש לקבל את ברכת הדרך מהרב זצ"ל. הצטרפתי אליו עם ארוסתי כדי לקבל ברכה לרגל אירוסינו. זה היה אחרי פורים. הרב שאל אותנו מתי החתונה, אך עדיין לא...
סיפר משה אייזן מפסגות: בשנת תשנ"ה נכנסנו לביתנו החדש, קנינו סוכה חדשה, וכיוון שהתעייפתי מלקנות כפות תמרים החלטתי שמעתה אשתמש בסכך לנצח. הבעיה הייתה, שחששתי שהרב אליהו זצ"ל לא יתיר להשתמש בסכך כזה. התקשרתי לרב,...
בגמרא כתוב: "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב (מלאכי ב) 'כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת, וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא'. אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת – יְבַקְּשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ. וְאִם לָאו –...
בציונו של רבי מאיר בעל הנס התפללתי כנראה בקול, שתמצא את הזיווג האמיתי שלה ממש תוך שנה, אבל התגובה שלה שוב הפתיעה אותי. תגובה שהביעה זלזול וחוסר אמון שדבר כזה יכול לקרות...
איך מרן הרב פסק לבחור שרצה להגביה את קומתו הפיזית באמצעים מלאכותיים ובכך אולי לגנוב את דעתה של המשודכת?
איך מרן הרב הגיב לכך שהציעו לעשות ספר שלם רק מהשאלות שנשאל בדרכו לביתו? היחס המדהים של מרן הרב לילדים קטנים גם בשאלות שנראות כמגוחכות - היחס שהעניק מרן לאותם ילדים הותיר בליבם רושם לדורות