סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

תביעה לתביעה

סיפר
יצחק צדיק מגבעת זאב: לצערנו, בתנו השנייה נפטרה מיד לאחר הלידה. התברר שהאסון
הזה נגרם בגלל טעות גדולה שעשו ראש המחלקה, הרופאים והאחיות. אנשים רבים הציעו
לנו לתבוע את בית החולים על כך ולקבל פיצויים. אבל אנחנו הרגשנו שזה מאת ה'
יתברך, והרופאים היו רק שליחים. גם חשבנו שלא נכון לצער את הרופאים שעושים בדרך
כלל מלאכת קודש בהצלת חיים, מה גם שהתביעה עלולה לפגוע להם את במוטיבציה להציל
חיים. האמת היא שלא היו לנו כוחות נפשיים להתעסק בתביעה, אבל אנשים אמרו לנו שזו
מצווה ואף חובה, כי כך הרופאים ייזהרו בפעם הבאה וכו'.

הלכנו להתייעץ עם הרב אליהו זצ"ל, ידענו כי רוח אלוקים בו. הרב שמע את
הדברים, ניחם אותנו ואמר שהכול מאת ה' ולא לתבוע את הרופאים והאחיות. אבן ירדה
מליבנו, הרגשנו שכך צריך לעשות וברוך ה' שזכינו לכוון למה שאמר הרב.

הרב בירך אותנו מכל ליבו, וזכינו שאחרי האסון הזה נולדו לנו עוד תשעה ילדים
בריאים, שלמים ושמחים. ברוך ה'.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 אמרו לי שהרבה יולדות שהתעכבה לידתן השתמשו בשקית טלית של הרב אליהו וזכו ללידה מהירה. לא ידעתי איך זה עובד, ומעולם לא עשיתי דברים כאלה, אבל אימא עושה הכול בשביל הבת שלה, במיוחד כשהיא יושבת...
חברו מילדות של מרן הרב מספר מכלי ראשון סיפור עם ניחוח של פעם... גם לפני יותר מ 70 שנה שמרן היה ילד אהבת התורה פיעמה בליבו.
הכלל ההלכתי הוא שאין מתפללים על מעשה ניסים (ברכות ס ע"א), אבל ניסים מתרחשים. על פי זה נבין את הסיפור הבא. פעם בא אל מרן הרב אליהו יהודי שהיה נשוי 12 שנים ולא זכה לילדים....
פניתי לרבנית צביה אליהו שתחיה לקבל ברכה ולזכות לטעום מריבת האתרוגים האחרונה שהרב ברך עליה לפני פטירתו. הרבנית קיבלה את פני ובישרה לי שנשארו חתיכות אחרונות מהאתרוגים הללו. ממש זכיתי. 
הרב ביקש מאתנו המורים להישאר ואמר שיש לו ברכה מיוחדת גם בעבורנו. חשבנו שהוא יברך אותנו בברכות הרגילות, אבל הוא הפתיע אותנו ובירך בנוסח הזה: אני מברך אתכם שבעוד כמה שנים תלמיד שלכם ייכנס לבית-הכנסת,...
הוא פנה אליי, הביט בי בעיניו המאירות, חייך ואיחל לי: "שתהיה לך לידה בשעה קלה". אכן הלידה הזו הייתה הקלה ביותר שחוויתי…